"מה שקשה עושים,מה שבלתי אפשרי לוקח קצת זמן.."

אממ.. קצת קשה להתבטא..

דבר ראשון,היה באמת מדהים.

אבל עם כמה שלא רציתי לעשות אתזה,כ"כ עצוב לי שזה נגמר.

פתאום הבנתי כמה אני בעצם מתגעגעת לאולפנית.

לכולם. לבנות, למגמה.

פשוט לאולפנית. לאווירה.

מרגיש כ"כ שייך.

כ"כ נכון.

כאילו בעצם אפעם לא הלכנו.

וכ"כ רוצים להישאר..

אבל אי אפשר.

אני חושבת שמילים באמת מקטינות את ההרגשה.

אביטלי,הדס,תמר.

תודה שאתן שם.

תודה שבאתן.

אוהבת אתכן כ"כ.

שבת שלום.