כשפתחתי את המקרר כמעט נשאבתי לתוכו.. מהכלום שהיה בו.
אז הלכתי לקניות.
קניתי חזה עוף, כנפיים (המון... לא ברור למה) וכרעיים - שזה הרגל של העוף.
עמדתי במטבח עם הבלאגן של הכיור והג'וק המסכן שנקלע שם.. ברור שזה היה יומו האחרון.
בכל מקרה... הכנתי אותם - את הכרעיים והם עשו ריח נהדר בכל הבית (ובחדר מדרגות).
אחרי שעה כבר ישבתי עם צלחת עם אורז ורגל של תרנגולת אפוייה והבנתי!
הבנתי שאני אוכלת לה את הרגל.
זה היה רגע מבחיל משהו..
ברגע השני כבר נזכרתי במשפט מקולל שהולך ככה:
"החס על החי והחי על החסה, לעולם לא יגיע להדסה."
עצה שלי: אל תחשבו על זה.