לפעמים אני עדיין חושבת עליך בהקיץ.גם כשאני בעבודה אני חושבת על זה שיש סיכוי שאולי אתה כאן, או שתעבור כאן למרות שיש גם סיכוי שלא ניפגש לעולם, אבל יש לי הרגשה שכן.
מה יהיה איתך בנאדם...?!
הימים מתקבצים לשנים מאז הצבא, כששירתנו יחד בגף מערכות בתל נוף..
אני לא יודעת אם אתה זוכר כמה כיף היה לנו ביחד אבל מה שבטוח אני לא ישכח את הזולה שעשית מהחדר שלך, את ציור הנוף שציירתי לך על הקיר, המוסיקה המעולה, האימונים שלנו בחדר כושר, הריצות המשותפות בשעות הערב והכי אני יזכור את שיחות הנפש הארוכות והעמוקות שהיו לנו.
אולי אף פעם לא אמרתי לך את זה אבל היית החבר האמיתי שלי, ידענו אחד על השני כמעט הכל..
באמת הבנת אותי ,רק חבל שכשעזבתי לא נישארתי איתך בקשר.. ותאמין לי אני משלמת על זה עכשיו... לא שרע לי..זתומרת יש לי חבר מקסים ואנחנו גרים ביחד כבר שנה ומשהו..אנחנו אוהבים אחד את השני והכל בסדר, אבל אתה ידיד הנפש הנצחי שלי, תמיד תישאר לי אי שם בראש..
ש'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
