יום השואה מביא תמיד המוני סיפורים, דעות, תגובות, רגשות מעורבים, סוגיות פוליטיות והרבה כאב בטן שאני כבר לא יודעת לשים את האצבע אם זה בגלל הגזענות בצרפת - שברור שאין להם חצי מושג מה הולך כאן בארץ ואת מורכבות הדברים, דתיים קיצוניים שהאטימות וסגידה שלהם גורמת לכולנו להיראות כמו שאנחנו נראים...ועכשיו אני כבר לא בטוחה גם בזה כי רצות לי מאות מחשבות בו זמנית שנוגדות אחת את השנייה כך שאני מרגישה אובייקטיביות וחוסר אונים גם יחד,לכו תבינו..
שאלתי את עצמי לא מעט פעמים מה היה קורה אם לא היו דתות בעולם והגעתי למסכנה שבלי התפלגות אחת תמיד תהיה התפלגות אחרת, כלומר בני אדם תמיד מחולקים ל"חזקים" שתופסים עמדה מרכזית אותה מעניקים להם בצורה עיוורת (או לא) ה"חלשים" וה"חלשים"תמיד יהוו את אותו העדר, הנפח שמקבל ביטחון מהמרכז החזק שלו..
אז דת או לא דת.. אנשים מתבדלים בצבע, שפה, אופנה, ערכים, צורת חשיבה ועוד המון, אז אולי השאלה היא איך כן אפשר לחיות בשלום בשכנות אחד עם השני? איך בנאדם שלא מסכים להתנהגות של שכנו יכול לחיות לצידה? אז נכון שלבנאדם יצר הישרדות כמו לכל חייה אחרת ביקום הזה, אבל הדבר המבדיל אותנו, בני האדם שיש לנו מוח ומודעות.. אם השנים המודעות מתפתחת..ונראה מה יצא מזה.
שרפתי משהו במטבח...ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
