טקסט בכותרת

היום, זאת הפעם הראשונה שלא עמדתי בצפירה מהסיבה היחידה שפשוט ישנתי.

שמעתי אותה, אבל הראש לא תרגם לי את הקול הזה למשהו שאני אמורה לקום ממנו והוא.. לא העיר אותי (למרות שהיה ער!)

ואני כועסת עליו..והוא עליי ואין לי מה לעשות עם זה חוץ מלהתעורר פתאום באמצע הלילה לכתוב פוסט על זה שלא התעוררתי ואני מרגישה חרא.

כל היום היה חרא.. הייתה לי הרגשה כזאת של "שכחתי משהו" כל הדרך חזרה מהעבודה וכשהגעתי הביתה גליתי להפתעתי שהמפתח של הבית בכלל לא אצלי, לכן הייתי צריכה לחכות לו שיחזור כי גם כסף לא היה לי.. אז ב-13:00 אני בדרך חזרה לעבודה ברכבת.. מצאתי את המפתח והכוח אזל לי ואיתו כל התכניות שלנסוע לצפון לטקס יום הזכרון.. בשעה 15:00 (פחות או יותר) פשוט נפלתי למיטה ונרדמתי.