הכל חדש ונוצץ

כן, שלושה שבועות וקצת לאקוואריום האנושי ואני כידוע נהנית לצפות

כמה דמויות שתפסו את עיני

לא לא מנחם, הוא פרובוקטור חסר מעצורים וגאה בכך. יש בי משהו מהמנחם הזה וזה די מפחיד.

מי שתפסו את עיני זה איך לא? 2 האחיות. מההתחלה.

אני כלכך מזדהה עם שרונה....

האחות הגדולה והזנוחה של דניאלה

למה לא באו לבקר אותה? לא אבא צביקה לא אמא מירית ולא האחות הקטנה דניאלה שרק עזבה את המקום הזה. הם תמיד עסוקים. פר אם זה היה קורה לי הייתי מה זה מתבאסת. ובעצם זה קורה לי כל הזמן. בטח גם לשרונה. אני בטוחה שהילדים היו באים לבקר.... היא אפילו יותר בודדה ממני.

היא כלכך שקטה, כלכך מקופלת בתוך עצמה. כל כך חסרת בטחון.

ואחותה הקטנה בדיוק ההיפך ממנה.

מלאת חיים, חיונית, צוחקת, חברותית,

גם הלבוש שלהן בהתאם.

שרונה אפורה דניאלה צבעונית. מאופרת, מאובזרת, פרחים בשער, תכשיטים הרבה יותר אטרקטיבית.

איך הן הפכו לצמד אין לי מושג.

ודאי שהאחות הקטנה היתה דומיננטית על הגדולה

איך זה הסתדר? זה לא הסתדר.

הרבה פעמים אני מסתכלת על אחים. מנסה למצוא מאפיינים לאח הבכור ולאח הצעיר. אפילו להסתכל סתם ולנחש באיזה מקום במשפחה נמצא האיש שלפני. גם אצלי בבית יש אח בכור ואח צעיר וגם אצלינו בבית האח הבכור לא חברותי, סגור, קשה, נוטה להתעצבן ואילו הצעיר חברותי, פתוח, זורם, קליל. יש אפילו תיאוריות בנושא שהבכור הוא שפן נסיונות. אוהב להתבודד לזכר הימים הטובים שהיה בן יחיד וגם אם יש לו כבר אח הוא מחפש את ה- space. הוא יותר אחראי ויותר בוסי. הצעיר נכנס לעולם שכבר היה ילד במשפחה, הוא רוצה לתפוס מקום ע"י נחמדות, הוא לא אוהב להיות לבד, הוא לא רגיל להיות לבד, הוא חייב להתחבר למישהו.

גם בתנך ראיתי זוגות אחים עם מאפיינים דומים. קין והבל, עשיו ויעקוב, לאה ורחל, מנשה ואפרים.... אני גולשת עם המחשבות...

אז למה לא אוהבים בבית את שרונה?

פר כשהתחילה התוכנית חשבתי ששרונה ודניאלה תהיינה כמו דפנה וXXXX אבל לא עד כדי כך.

מה שמשמח אותי הוא ששרונה נשארה בתוכנית ודניאלה הודחה למרות כל התכונות החביבות שלה. כנראה שהקהל מעדיף שרונות. או דפנות. ולא רק הקהל. גם דיירי הבית. עם כל זאת די הצטערתי שהדיחו את דניאלה.

לא היה ביניהן שום דיבור במהלך התוכנית. אחרי שדניאלה עזבה שרונה נפתחה קצת. עד אז ממש לא ראו אותה.

הדמות הבאה שאני רוצה להתעכב עליה היא אמיר. אמיר פיכס גוטמן. הוא נורא מגעיל. נכון?

נשבעת לכם לפני התוכנית חיבבתי אותו. בטח מסכן, כמה הוא סבל במשך השנים כשהסתתר בארון. פיכסה. הוא יודע לעורר רחמים, צבוע, מניפולטור ומעניין שהוא מנהיג. הוא גבר נאה סה"כ אבל מגעיל אותי להסתכל עליו. אם פעם אמרו שיופי לא קובע במקרה הזה זה נכון. פשוט בא לי להקיא ממנו. אולי אחרי שכוכי ודניאלה עזבו הוא נרגע קצת אבל אתמול ממש התעצבנתי. למה ההפקה כל הזמן מצ'פרת אותו? או שאולי זוהי תוצאה של המניפולציות שלו. כבר בהתחלה הוא היה חניך תורן וניתן לו הכוח להדיח אנשים. הדיירים בחרו אותו כי הוא עשה רושם של אחלה. אבל בטח הם מכירים אותו יותר מאיתנו. הוא הדיח ובכה. איזה בכי מזויף, אחכ עשו ממנו מלך. למה דווקא הוא? ולמה האחות הקטנה היתה מלכה? טוב, נו, שוין, לבסוף שתי נתינותיו הנאמנות בחרו אותו כמי שיתיחד עם קרובו. פר אני נגעלתי, לא יכולתי להסתכל, הסטתי את מבטי מהטלוויזיה. באמת שהומואים לא מפריעים לי. אבל המעשה ההומואי מגעיל אותי. אמרתי שאני קצת כמו מנחם? בקטע הזה אני לגמרי מסכימה איתו. כשיוסי בובליל התייחד עם אשתו זה היה קטע מרגש. כשאמיר התייחד עם ינאי זה היה קטע מגעיל. לא יותר נחמד היה לראות את דודי עם לנה? או כל אחד אחר? ליאון היה הומו נחמד. אמיר הוא הומו מגעיל. כוחני ומחליא. אני מקווה שהוא יעוף לי מהעיניים ביום שלישי.