כרגיל כשזה נראה לי מסובך קצת ולא ברור אני רושמת את זה כאן. אולי יצמח כאן פוסט יפה. לפחות אבהיר לעצמי כמה דברים.
אני רוצה לדבר היום על המגורים שלה שיש לכך הרבה משמעות בכל הסיפור רק שאני לא יודעת מה בדיוק לספר
נכון שחיינו יחד בבית אחד מיום שהיא נולדה. חיינו באותו חדר ואני חושבת שאני הייתי השליטה של החדר. רב הזמן הייתי שורצת בו וסוגרת את הדלת. היא נאלצה להסתפק במרפסת, אפילו פינה לא היתה לה שם.
אבל זה לא העניין. כאשר הלכתי לצבא ואחכ עברתי לתלאביב היה לה חדר לבד. אבל גם זה לא העניין. אולי זה כן חשוב כי קנו לה ריהוט חדש. העניין מתחיל מהיום שגם היא עזבה את הבית. ירושלים שנה אחת באוניברסיטה, מעונות סטודנטים, שוב בית הורים עד שבא ד' ולקח אותה לגרמניה., היא חזרה ארצה, הפעם לא חזרה לבית ההורים אלא לבית הריק של בעלה עד שהתגרשה ממנו.
אחכ נכנסה לבית הריק של הדודה בגרמניה. ואז שוב היתה באה לגור קצת אצל חבר זה או אחר עד החתונה השניה שלה. כך היא היתה כשנסעתי לאמריקה.מכאן היא התחילה לפרוח. הם גרו תחילה בבית קטן באחוזה שם נולד בנה הראשון אחכ עברו לבית מפואר עם המון חדרים ולקראת חזרתי לאמריקה הם נאלצו שוב לעבור, שוב דירה שכורה באחוזה, לא יוצאת מגדר הרגיל ושום דבר אחר לא יוצא מגדר הרגיל. שם נולד בנה השני, אני כבר לא הייתי כאן בכלל.
כשחזרתי ארצה לראשונה הם גרו בדירה הענקית
כשחזרתי ארצה בפעם השניה היא היתה גרה בדירה הלא משהו הזאת עם בעלה ושני ילדיה. וזה בדיוק העניין
הכל היה לא משהו.
היא היתה סוכנת נסיעות לא משהו, הוא היה בעל העסק שלהם שגם היה לא משהו, הם היו זוג רגיל בתחילת דרכו ואני בכלל הייתי עסוקה בעניינים שלי שלא קשורים בה כלל. גם הקשר שלנו היה לא משהו וגם לא חשבתי על זה הרבה. אני בעולם שלי היא בעולם שלה
לאט לאט היא התחילה להתקרב אלי. התחילה לשתף אותי על חייה עם בעלה ועם המאהב ועם הכל. עד שהיא נעשתה קרציה. כשבעלת הבית שלה החליטה שהיא צריכה לעבור מהדירה היינו עמוק בתוך חברות מחודשת. יום יום היא התקשרה לספר מה חדש בנוגע חיפוש דירות והכל.
עד שהיא מצאה את אותו בית 4 מפלסים ובן רגע היא התחילה להתנפח. מאז בעצם התחיל הכל, ההתנשאות, הפיטורין, העסק שהלך ותפח והפך לאימפריה אחרי שאני הייתי שם. הגירושין השניים, הבית הלבן, הבית שההורים קנו לה.... לא הגיע הזמן שניפרד באמת?
חרא של פוסט. הא? לא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@