הכל חדש ונוצץ

תורת המשחקים היא ענף שלם ומתוארת כענף של המתימטיקה והכלכלה שמנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין גורמים בעלי רצונות שונים. מעבר להגדרה של ויקיפדיה הייתי הולכת על הכיוון השני - מתחילה מהרצונות השונים דרך העימותים שנוצרים והפלונטרים עד לפתרון מתימטי של הבעיה או לפחות הצבת או הצגת העימות כנוסחה מתימטית.

אני עצמי נתקלת בהרבה קונפליקטים, מסוג זה ולכן כל הענף הזה מאוד מדבר אלי.

ניקח למשל קונפליקט ביני לבין אדם נוסף. הבעיה היא די פשוטה אם הקונפליקט הוא בין שנינו על דבר אחד. ניתן לפתור את הבעיה או ע"י בוררות או ע"י היפרדות. הסיבוך מתחיל כאשר יש כאן אדם נוסף. או גורם נוסף. אם לדוגמה יש עימות ביני ובין אחותי הרי ההתערבות של אמא והנסיונות שלה לחבר אותנו ממש מסבך את העניין. אם אחזור לפוסט הקודם, הרי אותה אישה מעוררת בי רחמים עקב מחלתה הסופנית אבל הנסיונות שלה לפגוע בחפים מפשע כדוגמת מנחם בן יוצרים קונפליקט. האם לרחם עליה כי היא חולה או לכעוס עליה כי היא פוגעת, ומה חושבת האישה השניה? האם היא בכלל יודעת שהיא חולה? אם היא לא יודעת האם היא כועסת? או שהיא בכלל לא נפגעה.

אבן נייר ומספריים זו הדוגמה הראשונה לתורת המשחקים והמקרה הכי פשוט. כך לפחות הציגו זאת כדי להסביר מהי תורת המשחקים ועל מה ולמה זכה פרופ אומן בפרס נובל.

אם היו רק אבן ונייר הנייר תמיד היה מנצח את האבן

אם היו רק נייר ומספריים המספריים תמיד היו מנצחים את הנייר

אם היו רק אבן ומספריים האבן תמיד היתה מנצחת את המספריים.

כאשר היה עימות בין 2 אנשים ו2 גורמים היה תמיד ברור מי המנצח.

אבל אם יש 2 אנשים ו-3 גורמים אף פעם אי אפשר לצפות מי ינצח.

איך הגורם השלישי הפך את תמיד לאף פעם...

אני תמיד שנאתי את המשחק הזה כילדה

לא רק שאי אפשר לדעת מי ינצח גם אי אפשר ללמוד מהנסיון.

אם בפעם הראשונה הצגתי אבן והצד השני הציג נייר הרי הפסדתי

בפעם הבאה אציג נייר כך אני אנצח

אבל בפעם הבאה אני מציגה נייר הצד השני מציג מספריים  ו...אוףףףף גזר אותי.

וכך הלאה.

בתורת המשחקים יש לזה נוסחה

ומה קורה כאשר הצד השני הוא גם תחמן?

הוא לא מציג את הנייר או המספריים יחד איתי אלא טיפונת אחרי וכך אני תמיד מפסידה...

לא אוהבת את המשחק הזה

מעולם לא אהבתי.

איך משחק ילדים פשוט הפך לתורה שלמה....

פוסט זה קשור לאנטי ניו אייג'ינג

פוסטים קודמים בנושא

100% אחריות

זה תלוי רק בך