לאה גולדברג נתפסת אצלי כמשוררת האהבות הנכזבות. המון כאב, המון בדידות, אשה שלא היו לה ילדים וכתבה שירי ילדים כמו מה עושות האיילות, פזמון ליקינתון, ערב אל מול גלעד , 3 תרנים לאוניה, החליל - אמנם לא ידוע כשיר ילדים אך לקוח מספרה 'מה עושות האיילות' ; אשה שלא היתה לה אהבה אך כתבה הרבה שירים חושניים ומיוסרים, לדוגמה 'אהבתה של תרזה דימון'. לאה גולדברג כתבה 12 סונטות תחת הכותרת אהבתה של תרזה דימון. כנראה שהיא חשה שותפות גורל עם אותה תרזה דימון. משורררת צרפתיה שהתאהבה בגבר צעיר ממנה, כתבה לו יותר מ- 50 שירים ושרפה את כולם. לאה גולדברג כאמור כתבה 12 . הנה אחד מהם. לא זה המוכר.
אהבתה של תרזה דימון
שלמה ארצי
מילים: לאה גולדברג
לחן: שלמה ארצי
אחון את יום סתווי
אשר היה צלול ורם מאור הצהריים
אחוס על בגרותי ותבונתה
אחוס על בגרותי ותבונתה
שלוות לילי בורחת כצביה
זו החרפה אך אעצום עיניים
יזעק בשרי המתמרד עתה
יזעק בשרי המתמרד עתה
קללה נמרצת זו שבה קוללתי
שהתמימים קוראים לה אהבה
הלא תדע מה בעיני שפלתי
איך מתבזה נפשי במכאובה
בתלתלי מכסיף כבר חוט שיבה
חכמת חיים רוממתי וגידלתי
איכה ישלים ליבי שכה נואלתי
בגלל מבט אחד ללא תשובה
קללה נמרצת זו...
עוד משיריה
כאן היה ערב אל מול הגלעד בביצוע אריק איינשטיין
וזה הדודל של גוגל לרגל 102 להולדתה. למה בכלל כתבתי את הפוסט הזה? היא מתה אז?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@
