
לילדה הקטנה שבתמונה.
הנה את שוכבת במיטה עם אמיתי ונראה שאת לא הכי מרוצה מנוכחותו של הפולש הזה. אני חושבת שניסית לדחוף אותו החוצה אבל מה אני יודעת. אני לגמרי לא זוכרת אותך מהתקופה הזאת וקשה לי להאמין שאת היא אני. אני היא זו שנמצאת בתוכך.
אני מסתכלת עליך ממרומי שנותי, ילדה קטנה, מסתכלת במבטך הלא ככ תמים, כן ילדה את עוד לא יודעת אבל אני יודעת מה מחכה לך. קשים יהיו חייך. ראשך כרגע מורם אל על אך את תהיי שפופה.
אמיתי הזה הוא יגדל ויהיה רופא, למעשה את לא תכירי אותו ולא תזהי אותו ברחוב. הוא יהיה רופא אבל ממך לא יצא שום דבר. דווקא יש לך סטארטאפ טוב אבל באיזה מקום החיים שלך ישתבשו לחלוטין. קשה לי לספר לך איפה בדיוק.
את תהיי מאושרת עד גיל 8 אבל אז תעברי דירה והכל ישתבש לך. את שהיית ילדה דומיננטית והחטפת מכות למי שלא מצא חן בעיניך תחטפי מכות מהשכנים ותפחדי לצאת מהבית. את שהיו לך חברים עד גיל 8 תהיי בודדה וזה רק ילך ויחריף. בגיל 12 אני אסתכל עליך ואבכה. אבכה על מה שקורה לך על מה שעשו לך. את לא תתאוששי ממה שעשו לך. תמיד תפחדי מאנשים. תמיד תפחדי מלהתקרב אליהם יותר מדי. כי בגיל 12 תחווי את הרוע האנושי על כל צדדיו. כל התלמידים יצחקו עליך, המורה שלך תרד לחייך ומשפחתך תתמוך במורה. לא בך.
את תעברי בצפר אבל לעולם לא תחזרי לילדה שהיית. את אפילו תתאוששי תמצאי לך חברים חדשים אבל לעולם לא תהיי מלכה יותר.
את תהיי יפה. לא, לא כל הזמן, פתאום תגלי שאת בלונדינית ויפה. את לא בלונדינית עכשיו, אני יודעת אבל השמש תצרוב את שערך ותצבע אותו פסים. אבל אל תדאגי היופי לא יתן לך שום יתרון. גם לא האיי קיו. איכשהו יש לך את כל הנתונים אבל את תמיד מפספסת. לא תמצאי גבר חלומות. תמצאי לך סתם אחד שלא תאהבי אותו. את תרצי מישהו אחר אבל לעולם הוא לא יהיה לך. היום שביעי של פסח ובדיוק בשביעי של פסח את תלדי את בנך הבכור. אבל גם ממנו לא תרווי נחת. 9 שנים אחר לידתו הוא יפול מחלון והכל ייעצר לך. את תנסי לשקם אותו אבל לא תצליחי. כמו שבגיל 12 חווית את הרוע האנושי כך תחווי זאת שוב. איש לא יעזור לך. לא אביו, לא הוריך, לא משפחתך והרשויות רק יקחו ממך וממנו את מה שהשגתם.
כשתגדלי קצת ותלכי ללמוד כולם יאמרו לך שאת חכמה ומוכשרת. גם יוסיפו שאת יכולה יותר. כל הזמן יסתכלו עליך בזכוכית מגדלת ויצפו ליותר הזה שלא יגיע. ינופפו בפניך אצבע מאשימה. ואת תסתכלי יותר על האצבע הזאת מאשר על יכולותיך. יהיו לך השגים אך את לא תלכי רחוק. בגיל 56 את כבר לא תהיי יפה, לא תעבדי והבן שלך יהיה כמוך או יותר גרוע. את תהיי לבד.
כן, ילדה, זה לא פשוט, לגמרי לא פשוט. חייך יהיו רוויי מאבקים. על כל דבר את תאבקי. שום דבר לא יבוא לך בקלות, לא הבעל, לא הילד הראשון, לא הילד השני, לא הקריירה, בחלק מהמאבקים את תנצחי. עובדה היא שיש לך 2 ילדים אבל את תגדלי אותם לבד. את תמיד תסתכלי איך אחרים מצליחים יותר ממך ולפעמים תתעלמי מהשגיך שלך. במיוחד תסבלי מהשגיהם של אלה הקרובים לך שישאירו אותך מאחור. הרבה אהבה לא תדעי בחייך. פעמים רבות תרגישי שאף אחד לא אוהב אותך. כן, קשים יהיו חייך אך את תשרדי, יהיו בך צלקות אך את תשרדי.
כן, ילדה קשה לי להעריך את חייך היום או לומר מי את ומה את. לפעמים אני אומרת שאת תהיי חזקה, לפעמים אני אומרת שאת תפלי, עד היום נפלת חזק וקמת. את יודעת? באיזה מקום אני מעריצה אותך. גם היום את מסתכלת על העולם באותו המבט. אמנם שפוף אך עדיין אותו המבט.
זהו, ילדה, את היום כבר בת 56 . יותר מזה. יש לי עוד המון מה לספר לך. תקראי את הבלוג שלי, אה, את עוד לא יודעת לקרוא. את תכתבי בלוג. את יודעת שאת תכתבי בלוג? כן, זה נשמע כמו מסע בזמן. back to the future , מדע בדיוני, כן, את תכתבי בלוג, ואני נשמעת היום כמו איזו מטיפה מהתנך. רק חסר לומר לך אם לא תלכי בדרך מרים יהיו חייך. כמו בתנך שהנביא כבר ידע מה קרה ואמר שזה יקרה, כאילו שהוא ידע שיש דרך אחרת. אבל הוא לא ידע. כי לא היתה כזאת. אני יודעת את מה שאת לא יודעת. אני רק לא יודעת על דרך אחרת. זוהי דרכך ואין לך היום בחירות.
חזקי ואמצי אני
את
נ.ב. אמרתי לך שאת בת מאזנים טיפוסית?