לא כתבתי הרבה על הטרילוגיה האביבית של ימים נוראים . יום השואה יום הזיכרון יום העצמאות. לא יודעת למה. על יום השואה היה לי הרבה מה לומר. אולי יותר מדי, לא היה לי שום דבר לחדש בקשר ליום הזיכרון. ומיום העצמאות עוד צריך להתאושש. אולי אכופף את כולם בכפיפה אחת
יום השואה התחיל באופן אירוני למדי עם התרסקותו של נשיא פולין.
נשיא פולין היה ידיד נאמן לישראל אך משום מה איננו עוסקים בו.
בפולין אין ערבים, אין פלסטינים, אין לובשי רעלות.
אבל אנחנו או ששונאים את פולין או מתעלמים.
דומה באיזה מקום שאנחנו נוהרים כל הזמן אחרי הרוע
אובמה - ידיד נאמן לישראל מצוטט בתקשורת מידי יום ביומו. בא לי כבר להקיא.
האיום האיראני מצוטט בפי מנהיגינו בלשון קלה. לא היה נואם אחד ביום העצמאות שלא הזכיר את האיום האיראני. ואני תמהה עד כמה באמת הוא מאיים. מי האויב האמיתי שלנו היום? אולי זה בכל זאת הפלסטינים רק שאובמה אמר לנו לא להגיד את זה
עצמאות עאלק
בהונגריה עלתה מפלגת ימין . הם אומרים הונגריה להונגרים. אז מה אנחנו מתרגשים. הם לא אמרו שום דבר נגד יהודים, סביר שיש להם משהו נגד המוסלמים עם המסגדים והרעלות.
אנחנו כבר לא יודעים מי ידיד
אנחנו כבר לא יודעים מי אויב
הר הגעש התפרץ באיסלנד אמנם אבל לי נראה שמנהיגינו זורקים עלינו אפר וולקני.
נשיא פולין - ידיד נאמן לישראל בלי הציניות שנגעה בידיד הקודם התרסק עם מטוסו.
אפר וולקני מנע ממנהיגי העולם להגיע להלוויתו.
שוב אותה אירוניה כי האפר הוולקני מנע ממטוסים אחרים להתרומם.
האם הגיע לשם נציג ישראלי בכיר?
כך אנחנו נוהגים בידידינו מתעלמים מהם.
את אויבינו האמיתי קרי פלסטינים , העולם הערבי, והאויב השמאלני מבית הפכנו לידידים. זו רק הגדרה. כמו שמגדירים מספרים מרוכבים למרות שבפועל אין דבר כזה. אז מה נשאר לנו? אפר וולקני
או שאולי אין לנו אויבים כלל.
אפילו בג'נין בירת הטירור בנו בתי מלון
אז מה כל הבלה בלה הזה חוץ מאפר וולקני?
שינוי הרוח יפזר אט אט את האפר הוולקני מעל אירופה והמטוסים ימריאו
מה יפזר את האפר הוולקני מעל ישראל, או בתוך ישראל?