הכל חדש ונוצץ

לא הייתי צריך לאכול את הארוחת בוקר הזאת ביום כיפור - אמר סוסון - קיבלתי עונש

כן סוסון ממש חטף מצברוח רע מהפלאפון הזה ובעצם כולנו.

הוא רצה לחזור הביתה מהר

מה תעשה בבית ? - אמרתי -  בבית זה באסה. הבאסה תחכה קצת

וכך נשארנו אתמול במלון עד סוף היום

בבוקר עשינו צ'ק אאוט המשכנו לשבת על שפת הבריכה, להנות מהשלווה, לחזות בקבלת הפנים למחזור הבא

מזל שנשארנו

כי בבית חיכתה באסה בלתי צפויה. באסה באסה. כפרה כבר על הפלאפון, אולי באמת הוא הכפרה שלנו

שחורי

חזרנו הביתה שחורי חיכתה לנו ליד הדלת. איזה כיף אמרתי, לרוב כשאנחנו יוצאים לנופש אנחנו משאירים אותה בחוץ ואחרי כמה זמן היא מגיעה הביתה בריאה ושלמה. הפעם שלא כהרגלה היא חיכתה לנו, יללה כרגיל נתתי לה אוכל כרגיל אבל ראיתי שהיא מלוכלכת שלא כרגיל, ואחרי שהיא ניסתה לקפוץ לאמבטיה לשתות מים ראיתי שהיא מתקשה לקפוץ, מה קרה לה? לאחר מכן הבחנתי באיזו בליטה מקדימה כאשר היא הולכת. היא חיפשה מקום שקט ונשארה שם. נראה כאילו הכתף זזה ממקומה ואולי יש לה איזה שיתוק בגפים התחתונות. איך זה קרה לה? לא מזמן איבדנו את אולגה החתולה הנצחית וזה היה די עצוב

התקשרתי לוטרינר. הוא אמר להביא אותה מיד כי זה נשמע רציני

לקחתי אותה לוטרינר. הוא עשה לה  x-rays ומצא שיש לה קרע בשריר שגרם לכתף לצאת ממקומה. סביר שהיא נפלה מגובה, יכול להיות אפילו מקומה שלישית. הוא אמר שאי אפשר לקבע את הכתף חיצונית, או שתשאר ככה והשרירים יתחזקו במשך הזמן אך היא לא תחזור לעצמה או שהיא תעבור ניתוח מה שמגדיל את הסיכוי שהיא תחלים אך עדין יש סיכוי שהיא תמשיך לסבול. החלטתי לנתח. אין ביטוח רפואי לחתולים. זה כבר יעלה לנו אבל מה לא עושים בשביל חתולה שהיא בעצם בת שלי? השארתי אותה ללילה אצל הוטרינר. היום היא צריכה לעבור ניתוח. שיהיה בהצלחה. אני נורא מודאגת. אמרתי, בת שלי.

אבל זה לא הכל. מן הקל אל הכבד

אמא של האקס, סבתא א'

נפטרה

האמת לא הייתי אתה בקשר בשנים האחרונות, אבל היא סבתא של סוסון

אביו התקשר לכאן כשהגענו הביתה, חיפש את סוסון כל היום כדי לבשר לו, אבל הפלאפון...

היא היתה חולה הרבה זמן, אני לא יודעת ממה היא סבלה, אומרים שמדיכאון, היא פשוט לא אכלה והלכה ונעלמה

אני הכרתי אותה בתור אישה גדולה ולפני שנה ראיתי אותה צימוק.

לא, לא ראיתי אותה בשנים האחרונות. מאז שנפרדנו והוא נישא בשנית לא ראיתי אותה. אף פעם לא היתה חיבה גדולה בינינו.

אבל לפני שנפרדנו היא היתה חלק מהמשפחה שלי. הייתי באה אליה הרבה, בעיקר לסופי שבוע. אוכלת אצלה, ישנה אצלה. היינו נפגשים בחגים,

אני זוכרת את הבית הקטן המוקפד והנקי, היא היתה חולת נקיון, את האוכל שהיא הכינה, כמה מתכונים שלמדתי ממנה, ואת מתכון הדגל שלה סלאט חצילים רומני עם שמן שמעולם לא הצלחתי לעשות כמוה, את הקפה עם חלב מורתח , כן, כל מיני זכרונות עולים בי מהימים שהייתי איתו, חברתו, אשתו, אם בנו, ועכשיו היא איננה. אני עוד לא קולטת שהיא איננה.

היום תהיה הלוויה.

הבן הבכור שלה, האקס שלי לא יבוא . הוא אמר שהוא לא יספיק להגיע. אני לא מבינה את זה. אולי זה קשור בחג הסוכות. אם אני לא טועה לא יושבים שבעה בסוכות, אולי אפילו לא קוברים בסוכות וצריך למהר ולוותר על הבן הבכור שהיה כה קשור אליה ואפילו לא יאמר קדיש.

אני חושבת שאני אבוא. כן, אני אבוא. אמנם בשנים האחרונות אני אישיות לא רצויה במשפחתו וזכיתי ללא מעט קיטונות של שנאה ואולי יאמרו עלי מה זאת עושה שם אבל נראה לי שזו חובתי הצנועה. 

וסוסון אומר לא היינו צריכים לצאת לנופש בכיפור אולי הוא צודק. התחושה שלו שזה לא הכל.

זה באמת לא הכל. שחורי מתה.

שחורי

(בוז'ינקה, בוז'ינקית)

20.9.10 - 21.3.05

 בת 5 וחצי בלבד.