אתמול ליווינו את סבתא א' בדרכה האחרונה.
הם אמרו יפה שבאתי, האבא והאח.
הם לא רצו בכלל לדבר על האקס.
כששאלתי אם זה קשור בסוכות אמרו לי לא, תעזבי.
היתה לוויה קטנה וצנועה. הגיעו קומץ אנשים, קצת חברים, קצת בני משפחה
פגשתי אנשים שמזמן לא ראיתי
לאחר מכן הזמין אותי האח לבוא לבית הוריו, הוא שאל אם אני באה. באתי.
הבית אותו הבית הרהיטים אותם רהיטים, רק מישהו בנה שם טירה בסמוך במקום שהיתה שם גינה וחתולים וחזירי בר
נשאר הסבא לבד. איש טוב, כואב עליו הלב, וכשהוא אמר אל מלא רחמים כך בלחש לא נשארה עין יבשה.
היתה שם גם אחותה של סבתא א'. לא ראינו אותה הרבה זמן, היא אפילו לא ידעה מי אנחנו אבל כשאמרנו לה היא נזכרה בחיוך. כן דפנה וסוסון וקראה לסוסון בשם החיבה שלו שהיה נהוג פעם
הבוקר לווינו את שחורי בדרכה האחרונה.
הלכנו לאסוף אותה אצל הוטרינר שהרג אותה
הוא רצה כסף. אמרתי הרגתם אותה, ולא שילמתי
אני לא יודעת מה קרה לה בניתוח.
זה לא היה ניתוח קשה או מסובך, היא אפילו התעוררה ממנו,
הוא אמר לי לבוא לקחת אותה ב 4:00 כששאלתי מה שלומה אתמול בבוקר
ואחרי זה הוא הודיע לי שהיא מתה
הוא לא יודע איך ולא מבין איך
גמני לא מבינה איך. איך נתתי חתולה עם בעיה אורטופדית והיא לא חוזרת יותר
מה הוא עשה לה? מה הוא נתן לה?
הוא אמר שהוא נתן לה חומר טשטוש וחומר התאוששות והיא לפתע הפסיקה לנשום, מצבה הדרדר הוא ניסה לייצב ולא הצליח.
אפילו לא רציתי לשמוע
בין כה וכה זה לא יעזור
היא מתה. וזהו.
ואין יותר שחורי
אין יותר בוז'ינקה , אין יותר בוז'ינקית
לא נשמע יותר את המיאו שלה, היא לא תשכב איתנו יותר במיטה ותגרגר, היא לא תתפנק אצלינו יותר, היא לא תטייל עלינו יותר
כי היא איננה
אין יותר שחורי
היא לא תחכה לנו בחוץ, היא לא תשתעשע איתנו, היא לא תעלה איתנו בריצה במדרגות היא לא , היא פשוט לא, כי אין יותר שחורי
ואני לא אלטף יותר את ראשה הקטן עם האוזנים העומדות והאף הוורוד
היא לא תלקק אותי יותר באהבה, לא ארגיש את חספוס לשונה,
היא לא תתישב לי ליד הרגלים, לא אחזיק אותה יותר על ברכי, לא אלטף את פרוותה היפה
כי אין יותר שחורי
פשוט אין.
הלכנו הבוקר לקבור אותה בבית קברות לחתולים.
נסענו כולנו יחד את הויא דולורוזה שלנו.
מזכירה את הדרך בה מסרנו אותה לשמירה בחופשה הקודמת
החייל שוחרר מהצבא לצורך הענין החזיק אותה בידיו ונפרד ממנה.
הוא בכה כמו ילד קטן, כולנו בכינו.
כולנו כתבנו לה את המילים הכי אוהבות
אבל מה זה יעזור
היא כבר לא כאן איתנו.
חזרנו הביתה לבית ריק
בוז'ינקה שלנו.
כמה אהבה הבאת אלינו. נשארנו יתומים.