הכל חדש ונוצץ

אני זוכרת את היום בו אמא הודתה שהיא קנתה לאחותי דירה.

ישבנו במטבח ביתי ושוחחנו

אני כבר לא זוכרת מה הביא אותה להודות. אבל היא הודתה

היא הודתה שהיא נתנה לאחותי 200,000 שח

- אז תני גם לי - אמרתי

את לא תקני דירה

לא חשוב מה אעשה עם זה. את זוכרת כשבקשתי את הזהבים של סבתא כי היה לי קשה נתת חצי לי וחצי לה. עכשיו אם נתת לה 200,000 שח ,תני גם לי.

- טוב - היא אמרה - אני רק צריכה להוציא את זה מהחסכונות. זה יהיה בחודש הבא.

היא לא נתנה לי. חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי, דבר לא קרה

מה עם הכסף שאלתי אותה פעם, פעמים, שלוש

היא התחילה לצרוח.

(14.5.03 )