הכל חדש ונוצץ

עכשיו סבתא תזמין אותנו - אמר סוסון אחרי השיחה עם אמא

כן, אני יודעת, שנינו יודעים

עבר יום עברו יומיים טלפון

דדיני אני מזמינה אותך אלי לבלינצ'ס, בלינצ'ס נהדרים שהעובדת הכינה. יש לי גם מרק דלעת

סוסון לא אוהב בלינצ'ס הוא אוהב בשר מצטערים

אבל דפנה הגיע הזמן שתבקרי את אבא שלך. הוא חולה מאוד. הוא נראה נורא. את לא תכירי אותו.

אז אולי לא כדאי שאבוא בכלל

אבל זה אבא שלך הוא רוצה אותך כולנו רוצים אותך, את עזרת לנו ככ יפה בקיץ, באמת היית בסדר, הוא נורא פסימי, בואי תשמחי אותו קצת.

הייתי בסדר ואת צחקת עלי בגלל הסמי הזה. ועכשיו הוא אצלך בבית

הוא לא יהיה יותר אצלי בבית. זו היתה רק פעם אחת. כולנו שונאים אותו. אני שונאת אותו. היה לה כבר מישהו אחר ופתאום הוא חזר. ואני לא צחקתי עליך. אם כן אז אני מבקשת סליחה. בואי בואי אלי באמת יש לי פה מטופש.

אבל סוסון לא אוהב בלינצ'ס והוא רעב אנחנו הולכים למסעדה

טוב תבואו אחר כך

עלינו לכרמל השרוף חודש וחצי אחרי השריפה. הלכנו למסעדת קאט באלו שבכניסה לבית אורן. עד בית אורן הכל היה ירוק. חווית הרוכבים והמסעדה לא נפגעו כלל אם כי ניתן לראות עקבות שריפה מסביב. הקיבוץ עצמו חצי שרוף חצי לא. אני חושבת שמקומות שנשארו בהם אנשים לא נשרפו. הם כיבו את השריפה אולי אפילו באמצעים פרימיטיביים. לאחר הארוחה המשכנו קצת למטה. הכל שחור ומפויח. קשה לי לדמיין איך היה אחרת. אני לא יודעת איפה אלעד זוהר שביקר במקום כמונו מצא נרקיסים. נרקיסים יש דווקא ליד הבית שלי. אין שום התחדשות במקום שנשרף. לא עשב ולא עצים. הירוק נמצא במקומות שלא נשרפו. מרבד ירוק בצד אפר ופיח. משם המשכנו לעיקול המפורסם. מה אני אגיד לכם, זה כמו נח בשבע שגיאות. איך נתנו לאוטובוס הזה להכנס? איך סובבו אותו שם? אני מכירה את העיקול הזה מקדמת דנא, אחד המקומות הקשים ביותר בכביש הזה. איך האוטובוס הצליח להסתובב שם? ולמה בכלל היה צריך לסובב אותו? מטר משם לכיוון הכלא כבר לא היתה שריפה. אומרים גם שהכלא היה ריק כבר והוא בכלל לא נפגע בשריפה. מי הגאון שאחראי לכל הטמטומת הזאת? תחושה ש44 איש הלכו סתם , פשוט סתם. זה מן אללה אמרו שם אנשים. אני נזכרת בפרצוף האומלל של אלי ישי. מה רוצים ממנו. הכל פוליטיקה ועכשיו גורמים אופוזיציונרים מנסים לנצל את השריפה לצרכיהם הפוליטיים. גועל נפש. אין לאנשים פה בושה. אם לא היו הרוגים אף אחד לא היה שם על השריפה הזאת. היו שריפות קודמות שנזקיהן לטבע היו לא פחות נוראים. מול האוניברסיטה היה פעם יער ושולחנות פיקניק עכשיו הכל מגולח. לפני כמה שנים היתה שם שריפה ואף אחד לא טרח לשקם את המקום הזה.

משם שמנו פעמינו לכיוון ההורים.

אבא שכב במיטה, הוא לא נראה ככ גרוע. אפשר בהחלט להכיר אותו. רוב הזמן הוא במיטה אבל הוא יורד יוצא מהבית וגם נוהג.

לא דיברנו על אחותי, אולי בהקשרים אחרים. הבן שלה באמריקה, הדודה מגרמניה כועסת שלא סיפרו לה שיש לילדיה של אחותי עוד אח מכיוון האבא והוא בחור נורא נחמד. נשמע כמו אידיליה במאורת נחשים. והיא עדיין כועסת על הדודה שגילתה לי סוד. היא נתנה לי אוכל, היא נתנה לי קצת כסף.... ההליכון כלול.... ניסתה להרגיע אבל אני לא רגועה

החרא ההוא היה שם והיא כן אוהבת אותו הזקנה. שלא תספר לי סיפורים.

ובאמת ידיד יקר אמר לי: אחותך מכינה כבר שנים את התשתיות לגנוב לך את הירושה

לא שהוא חידש לי משהו אבל טוב שיש עוד מישהו שחושב כמוני

בינתיים העוזרת ממשיכה לעבוד אצלו חוששתני.

צפוף באוזן