ראיתי אותו במרכז חורב. ישבנו באותו בית קפה. אני ישבתי לבד חיכיתי לסוסון אך כל הזמן עברו לידי אנשים שאני מכירה והצטרפו אלי. שולה חברתי הצטרפה אלי, סיפרה לי משהו והמשיכה בדרכה, אחכ ע' הצטרף, ניסה שוב לשדל אותי להגיע אל ביתו ולהזכר בימינו כקדם
והוא ישב לידי המאהב. היתה איתו בחורה צעירה. הם ישבו ודיברו. יותר נכון היא דיברה, ולא נראה שהוא מקשיב לה כלל. הם ישבו קרוב קרוב ומידי פעם הוא ליטף את שערה או הזיז לה תלתל. זה המאהב של אחותי. רוקד על 1000 חתונות.
היא פעם שמה עליו חוקר. זה היה בזמן שעוד דיברנו והיא היתה עוד נשואה. היא שמה עליו חוקר כי הם קבעו להפגש והוא אמר שהוא לא יכול. היתה לו אז דירת אהבים שהוא ואחותי שכרו אבל פעמים רבות הדלת היתה נעולה ואחותי לא יכלה להכנס. היא ידעה שיש לו מישהי אחרת. היא ידעה שיש לו הרבה אחרות. היתה אחת מהמשרד שלו שהם היו במערכת יחסים ארוכה למרות היותו נשוי, הוא הוציא ממנה המון כספים, היו עוד והוא בעצמו היה נשוי באותה תקופה.
כן, אז אחותי שמה עליו חוקר וסיפרה לי זאת באיזה בית קפה. מהבוקר עקבו אחריו 2 חוקרים. הוא נסע אותו בוקר לתלאביב ועצר שם להשתין. לאחר מכן המשיך לנתבג ואסף שם מישהי. מנתבג הם המשיכו ליערות הכרמל ופנו שם למקום צדדי.
לאחר מכן הם נפגשו אחותי והמאהב. היא שאלה אותו איפה היית והוא מרח לה משהו. אחרי שסיים היא הוציאה מכיסה קבלה ממגרש החניה של נתבג. יעני הייתי שם וראיתי אותך. איך הוא הגיב היא לא סיפרה לי. אני חושבת שהיא מיד עזבה את המקום. היא רק שאלה אותי מה דעתי על זה. לא ידעתי מה לומר לה. הכל נראה לי ככ פתטי. אשה נשואה עוקבת אחרי המאהב שלה.
משהו השתנה מאז? היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?
ומה אני אמורה לעשות לספר לה? או שהיא תמשיך לחיות בעולם ההזיה שהוא שלה.