הכל חדש ונוצץ

למרות שאני עסוקה הרבה עם משפחתי קשה להתעלם לחלוטין ממה שקורה

11.3 האדמה רעדה ביפאן

11.3 האדמה רעדה בארצנו לנוכח הרצח הנתעב באיתמר

11.3 היה פיגוע ברכבת בספרד, לפני כמה שנים אבל זה 11.3

11.3 ארע הפיגוע הנורא בכביש החוף כאשר מחבלים חדרו מן הים השתלטו על אוטובוס מטיילים בדרכו לחיפה, הסיטו אותו לתלאביב ושם לפני הכניסה לתלאביב השתלטו עליו כוחותינו והאוטובוס עלה בלהבות על יושביו העיקר שלא נכנס לתלאביב. כך הסתיים לי יום של טיול נהדר בטבע. אבל זה היה מזמן.

אני רוצה לדבר על האירועים של היום

רעידת האדמה ביפאן והצונאמי שבעקבותיה היא ללא ספק אחד מאסונות הטבע הגדולים שידע העולם מה שמכניס אותנו, האדם הקטן לקצת פרופורציות. אפילו מדינה מודרנית כמו יפאן אינה חסינה בפני איתני הטבע, אפילו מדינה שידעה רעידות אדמה רבות וכבר מתורגלת היטב הופכת להאיטי כאשר הטבע משתולל. דווקא הטכנולוגיה המתקדמת היא בעוכריה שכן, ועוד לא ראיתי חדשות הבוקר אנחנו עומדים בפני אסון גרעיני נוראי , שאם יפאן היתה יותר פרימיטיבית ומשתמשת בדלקים אחרים לצורך הפקת אנרגיה זה לא היה קורה. אני מסתכלת על הנקודה הישראלית. לאחרונה התחילו להפחיד אותנו בתקשורת עם רעידת אדמה בארץ. איך אנחנו יכולים להתכונן לה אם ביפאן לא יכולים? ואם תהיה כזאת גם אז נאשים את אלי ישי? מה אני אמורה לעשות נוכח פרסומת מחרידה שכזו? לעבור לבית קטן מנייר על ראש הר כדי שלא יתרסק עלי והצונאמי לא יגיע? ואם השכן הערבי שלי יעשה לי מה שעשו באיתמר? מזה אנחנו לא מפחדים? חושבים שהערבים שבאים לשבת ולגור ביננו לא מסוגלים לזה? טוב, טוב, נחזור ליפאן, בפייסבוק ראיתי ביקורת על כך ששלחו את יונית לוי לסקר את רעידת האדמה. למה? כי העולם לא חשוב רק אנחנו חשובים. את זה לא אני אמרתי.

אבל כאשר מדברים על הרצח הנורא באיתמר ומפרסמים בעולם את תמונות הזוועה מהרצח, ילדים מרוטשים וכל זאת כדי להראות לעולם כמה הפלסטינים איומים זה מעורר בי שאט נפש. אולי אנשים כאן לא מבינים דבר פשוט לעולם לא איכפת מאיתנו. כמה שנצעק חזק לעולם באמת לא איכפת ממשפחה ישראלית שנרצחה על רקע לאומני. גם לנו לא ממש איכפת אם בצרפת או ספרד או באיזו מדינה בקצה העולם נרצחים 5 אנשים באכזריות לא חשוב על איזה רקע. פרסום התמונות האלה הוא נוראי ופתטי. לו הייתם גרים באירופה, ארהב , אסיה ממה הייתם מזדעזעים מהרצח באיתמר או מהאסון ביפאן? ממותם של עשרות אלפי איש ועוד רבים חסרי בית שאיבדו את כל רכושם ומשפחותיהם, מההרס הנורא, מהפיכת בתים לערימות קרשים, מכוניות לערימות מתכת בלתי מוגדרות, מערים שלמות שנמחקו, מאוניות שהפכו לסירות נייר, מכורים גרעיניים שמתפוצצים או מ-5 איש שנרצחו? הרצח באיתמר הוא נוראי אבל קצת פרופורציות. לעולם לא איכפת מאיתנו. בטח לא עכשיו. היפאנים לא מפרסמים תמונות של גופות. אנחנו יודעים שהאסון שם נורא גם בלי זה.

ובתוך כל המהומה שוב מתעורר עניין גלעד שליט. כן, אני רוצה שהוא יחזור הביתה, השתתפתי בעצרות, השתתפתי בצעדה, הפרחתי בלונים צהובים ושום דבר לא קרה. מה חושבים שעכשיו יקרה? יחסמו צמתים, יהיו מצעדים, תהיינה הרצאות, יבואו אנשים שיעשו כל מה שהם יכולים למען שחרורו, יבואו גם המתנגדים וגלעד ישאר בעזה. זה לא הזמן לצאת שוב עם העניין הזה. כשהעולם עסוק באסון ביפאן, ישראל עסוקה ברצח באיתמר זה לא הזמן, זה גם לא הדרך, כבר נסינו אותה גם על רון ארד וזה לא עזר.