חצי שנה מאז שחורי הלכה מאיתנו לבלי שוב
חצי שנה וכבר התרגלנו קצת
הבית שלנו השתנה
קשה לי לדמיין את הבית לו שחורי היתה כאן איתנו
כי אין יותר שחורי
שחורי שלנו שוכנת עפר
אני נזכרת ביום ההוא בו חזרנו מאילת ומצאנו ששחורי פצועה
לא ידעתי שאלה הן שעותיה האחרונות איתנו
חשבתי איך אנחנו מתארגנים עם הפציעה שלה.
איך היא תשתה מים מהאמבטיה, איך היא תתנקה איך היא תסתובב בחוץ, ולא הספקנו לשאול.
בערב הבאנו אותה לוטרינר, ליטפנו אותה, אמרנו שיהיה בסדר
יותר לא ראינו אותה בחיים
בבוקר למחרת התקשרתי ושאלתי מה שלומה ואם היא עברה את הניתוח
הוטרינר אמר שהכל בסדר ושאבוא לקחת אותה אחהצ
אחהצ הזה לא הגיע
ישבתי לי בבוקר ליד המחשב ושיחקתי איזה משחק כשהטלפון צלצל
הוטרינר אמר צר לי שחורי מתה
לא הבנתי מה הוא אמר
לא קלטתי מה זה שחורי מתה.
באנו למרפאה שלו לראות מה קרה
היתה שם שחורי כרגיל אבל עם עיניים עצומות לרווחה.
סוסון ליטף אותה. תתעוררי הוא קרא תתעוררי
אין טעם. היא לא תתעורר
לעולם
מה קרה? שאלתי את הוטרינר
לא יודע הוא אמר
נתתי לה חומר הרדמה וחומר התעוררות
ראיתי שהיא מפסיקה להגיב
נתתי לה עוד אנטידוט ועוד אנטידוטים
היא לא הגיבה
אף פעם לא קרה לי דבר כזה
כך הוא אמר
הסתכלתי בו. מה הטעם בכל השאלות האלה. שחורי לא תחזור.
חזרתי הביתה ורציתי לצעוק
לא, לא, אל תקח אותה. זו טעות זה לא יכול להיות
הרבה זמן חשבתי שזה לא יכול להיות.
לא אני לא רוצה לדבר על שחורי בזמן עבר
לא רוצה לומר היא היתה היא היתה ובסוף נשכח אותה
לא רוצה לשכוח אותה
לא רוצה לשכוח את היללה שלה, את הפרווה שלה, את שחורי
לא יכול להיות שלא אראה אותה יותר ולא אשמע אותה יותר
לא רוצה לשייך את שחורי לעבר. היא ההווה, היא העתיד, היא לא עוד איזה עבר שאני ככ אוהבת לחיות בו
בימים הראשונים כל דבר הפך לצביטה בלב.
כל דבר שהעלה חיוך בגינה
כל מקום בו נהגה להסתובב
היא ישנה אבל היא לא תהיה כאן יותר
לפעמים ראינו חולצה שחורה על המיטה חשבנו שזה שחורי
לא זה לא שחורי וגם הגיטרה זה לא שחורי
שחורי מתה שחורי מתה
הסתכלתי באלבום התמונות, אין לי הרבה תמונות ממנה
גם לא כתבתי עליה הרבה
אך כל תמונה קיבלה משמעות אחרת
משמעות של היה ולא יהיה יותר
משמעות בין שמחה לכאב
את זה הכי כואב לקרוא
מי חשב שלא יהיו לה יותר ימי הולדת
החייזרון היה בצבא כשזה קרה
הוא חזר מאילת יום קודם ובבוקר הלך לבסיס
הוא היה בתחילת השירות במקום הקבוע כאשר בישרתי לו שחורי מתה
הוא היה קשור אליה יותר מכולנו
הוא היה משוגע עליה
בפעם הבאה שהוא חזר הביתה הוא חזר לבית אחר.
בית שאין בו כמעט כלום בשבילו
מאז כשהוא בא הביתה אני מרגישה צורך להתנצל בפניו
סליחה חייל שלי שלא שמרנו טוב עליה
סליחה חייל שלי שהבית שלנו כבר לא מה שהיה
סליחה חייל שלי שאין לך בבית את הפינה החמה והמשמחת
זו שיכולה לעזור לך להתמודד עם זמנים קשים
סליחה חייל שלי שהזמנים קשים ואין לך מקום להתנחם
סליחה חייל שלי שהבית שעזבת הוא לא הבית שאתה חוזר אליו
סליחה חמוד שלי
מחר ה 21.3 היא היתה אמורה להיות בת 6
היא לא תהיה לעולם בת 6
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@