הכל חדש ונוצץ

בזמנו הבן שלי היה בא הרבה אליה. זה באמת היה מזמן כשהילדים היו עוד קטנים והבת שלה היתה תינוקת.

שבת אחת הוא היה שם כל היום.

בסוף היום הגיעה אלי בקשה ממנה: דפנה, תסעי לקניון להחזיר אותם מהסרט

- אבל את גרה קרוב לקניון והוא בכלל בכיוון ההפוך ממני. תקחי את הילדים מהקניון ואני אבוא אליך לקחת את הבן שלי הביתה

- אבל אני לא יכולה לצאת מהבית, אני צריכה להרדים את הילדה ואני לבד

אוקיי נסעתי לקניון הבאתי את הילדים שלה הביתה ולקחתי גם את הבן שלי כמובן.

כשהגעתי אליה הביתה ראיתי שהיא בחוץ חוזרת מאיזה מקום

היא היתה קצת נבוכה, לא אמרתי כלום אבל די התרגזתי

מידי פעם היינו הולכות לקפה

ישבנו לנו בלחם ארז ושוחחנו. היא סיפרה לי אז על החוקר שהיא שמה על המאהב שלה.

משסיימה שאלתיה

- איפה היית באותו יום כשביקשת ממני להביא את הילדים?

- למה את שואלת?

- את אמרת שאת מרדימה את הילדה ואת לא יכולה לצאת מהבית וראיתי אותך חוזרת מאיזה מקום

- כן, המטפלת באה, במקרה היא עברה

- אז כן יכולת לצאת מהבית למה הטרחת אותי לנסוע את כל העיר?

- את רוצה לומר שאני משקרת?

- אני רוצה לומר שאת לא משקרת אבל את לא דוברת אמת

היא קמה בזעם והלכה. עזבה את הקפה בצעדים מהירים ונעלמה לתוך הלילה

ואני נשארתי בקפה....

אני כבר לא זוכרת אם שילמתי את החלק שלה. אני חושבת שהם ויתרו לי