אוקיי, אז הם לקחו עובדת זרה לשביעות רצוני, לשביעות רצונה של אחותי, לא לשביעות רצונה של אמא. היא לא יכלה לסבול שמסתובבת לה אישה זרה בבית ועוד במטבח.
אבא היה אז מאושפז. באתי לבקר אותו.
איפה אחותי? למה היא לא באה לבקר?
אחותך עובדת.
היא לא בדיוק עבדה. את זאת אנחנו כבר יודעים.
אמא היתה שם. ביקשה שאסיע אותה הביתה. הסעתי.
העובדת הזרה החליפה אותנו שם ברמבם. אבא היה כל הזמן תחת השגחה. מאז הניתוח ביולי הוא כל הזמן היה תחת השגחה פרטית בנוסף לצוות בית החולים.... אני הייתי אחת המשגיחות. בנוסף לעוד 2 נשים שאמא שכרה. עכשיו העובדת הזרה החליפה את 2 הנשים.
עד מהרה מצאתי את עצמי מסיעה את העובדת מרמבם לבית הורי, מבית הורי לרמבם
דפנה תבואי תקחי את העובדת הביתה, דפנה אם את באה לבקר אז תעברי דרך הבית שלנו ותקחי את העובדת. די!!! נמאס לי. אני לא העובדת של העובדת. יש מוניות והאוטו שלי לא נוסע על מים. במקום שהעובדת תעבוד בשבילם הם עובדים בשבילה. היא באה לעבוד כאן לא להתפנק ואני לא זאת שהולכת לפנק אותה.
בסוף אמרתי "לא"
אחרי כל מה שעשינו בשבילך את אומרת לא? כמה שהסענו את סוסון, את לא יכולה להסיע את העובדת?
אני כל הקיץ ישבתי בבית חולים, שמרתי, אני לא יכולה להסיע את העובדת. את הבת של אחותי הסעתם יותר, גם נתתם לה יותר, בקשו ממנה עזרה. היא לא ישבה בבית חולים כמוני. היא לא ישבה בבית חולים אפילו יום אחד.
התקשרתי לאחותי להתלונן עליהם, איזה נודניקים כפויי טובה, הרי לא מכבר היא התקשרה אלי להתלונן, הקשבתי לה ואפילו עזרתי לה.
היא לא הקשיבה לי
מי אני בכלל
אחרי שהשתמשה בי לשכנע את אמא לקחת עובדת זרה כבר לא צריך אותי. אפשר לזרוק לפח.
פלא שהרגשתי רע.....
נדמה לי שבסוף הסעתי את העובדת. אבל על כך בפוסט אחר.
למה לוקח לי ככ הרבה זמן לקלוט דברים כאלה...
יש לי רק תחושות עמומות בדכ, שמשהו לא בסדר
אני לא יכולה להצביע על מה שלא בסדר
רק אחכ אני מבינה
ועכשיו הבנתי, אבל מה זה עוזר?
מתי אני אבין מה קורה היום?
מה באמת קורה היום?