סוף סוף תפסתי את ההיא מקלאבוטל. היא אמרה לי בדיוק מה צריך לעשות ושאמא כבר דיברה איתה ואמרה שהיא רוצה להעביר לבנות שלה. לבנות? הרי היא אמרה שהיא נותנת אותו רק לי. מה קרה? טוב התקשרתי לאמא, שאלתי אם היא דיברה עם ההיא. היא אמרה שאחותי לא מוותרת על קלאבוטל. היא רוצה אותו לחצי שבוע עם הבת. אבל אמרת לי שהיא לא רוצה אותו פתאום היא כן רוצה אותו? היא בכלל ידעה על זה שאת מתכוונת להעביר לי אותו? לא. אז איך זה נודע לה? למה סיפרת לה? היא שאלה אותי. ואת חייבת לענות לה את האמת? היא תאכל אותי אם אתן אותו רק לך. ולמה שאסתיר את זה ממנה? אותך זה מרגיז שאני מסתירה ממך. נכון, זה באמת מרגיז אותי שאת מסתירה ממני אך כלל לא מרגיז אותי שאת מסתירה ממנה.
תהיתי מה פתאום אחותי דיברה איתה על קלאבוטל והגעתי למסקנה הלא נעימה שהיא קראה על זה בבלוג. כן, אני מפרסמת כל מיני דברים ומתעלמת מכך שיש לי כמה קוראים סמויים. אחד נכנס אלי כל בוקר דרך בני ואחד דרך תקתוק שם הבלוג שלי, כניסה לפוסט הראשון בsearch ומכאן לבלוג המלא. קשה לי להאמין שאחרי ככ הרבה שנים שאני מפרסמת בלוג היא לא יודעת על זה, בעוד שהיא כבר גילתה שיש לי בלוג לפני שנים רבות וגרמה לסגירתו. אף אני מקבלת עליה מידע דרך האינטרנט. טוב אם היא גילתה את זה דרך הבלוג אז 1:0 לה. אולי 30:0 לה כמכלול...
ובכז אמא מרגיזה אותי. גם אני שאלתי אותה שאלות והיא לא ענתה לי. שאלתי אותה אם היא נותנת כסף לאחותי כאשר סיפרה לי שבעלה חסם את החשבונות ואין לה מה לאכול. ומאיפה יש לה כסף לגור בבית הלבן, ואיך היא קנתה לה בית ובנתה לה עסק והסתירה ממני ומאז אני באמת אוכלת אותה (אני אוכלת את אמא). ממני היא לא פחדה? ואיך היא מילטה אותה במלחמה ואותי לא וגם שיקרה. למה היא צריכה לספר לאחותי את האמת? היא בכלל לא רוצה את קלאבוטל אבל היא לא תוותר לי.
טוב קלאבוטל ירד מעל הפרק. כאמור זה לא מציאה ככ גדולה.
עכשיו עברנו לאוטו. את קלאבוטל אני לא אקבל אבל את האוטו כן. כך אמרה . זה כיוון שהוא מיועד לילדים ולילדים של אחותי יש אבא עשיר שנמצא איתם בקשר טוב. יש לו יאכטה, יש לו צי של מכוניות, לילדים שלי אין את כל זה. לא הבנתי מה היא רוצה. הרי היא משתמשת עכשיו באוטו, החזרנו לה אותו מזמן. היא מוותרת עליו? היא רוצה שיסיעו אותה לשוק החביב עליה? אם היא נוהגת אני לא רוצה לקחת לה אותו וגם לא להסיע אותה. לא תודה. אפילו לא נעים לי לקחת לה אותו אם היא נוהגת.
למחרת טלפון: דפנה האוטו לא מניע. תזמיני גרר. כמה שעות אחרי זה דפנה, הזמנתי גרר הוא החליף לי בטריה , אמר לי להניע את האוטו במשך שעה וכל הדלק אזל. אז מה את רוצה שאני אעשה? תזמיני שוב גרר. את לא יכולה לעשות משהו? אני לא יודעת מה עושים במקרה כזה זה עוד לא קרה לי. כשהאוטו שלי תקוע אני מזמינה גרר. התקשרתי אליו. הוא אמר שזה יעלה לי 300 שקל הוא אמר שאת יכולה למלא דלק בבקבוקים ולהביא אלי. אני לא יודעת למלא דלק בבקבוקים. את לא יכולה לעשות בשבילי משהו? אני לא יודעת מה עושים כאן. אני לא גבר שמטפל במכוניות ואני לא מוסך. איפה כל הגברים במשפחה? למה את לא מבקשת מהם? ואיפה אחותי? את ככ דואגת לה כל הזמן , כל הזמן אתן פשפשפשפשפש היא לא יכולה לעשות את זה? היא יכולה רק בערב. אז תחכי עד הערב לא יקרה לך כלום אם תחכי קצת. את כל הזמן משקיעה בה שתשקיע בך. אין לי ממך כלום ולא היה לי. את נתת לה הכל ועזרה את מבקשת ממני. שהיא תעזור לך. רצית לתת את קלאבוטל והתחרטת אז תלכי אליה.
גם לי אין ממך כלום כך אמרה ולפני שהתחלתי למנות בפניה כמה עזרתי לה היא אמרה נכון ששמרת על אבא אבל אני רוב הזמן הייתי לבד.
עכשיו היא ברוגז.
שתהיה.
אין לי כבר כוח אליה
לא אליה ולא אל הויכוחים האינסופיים איתה שהחלטתי לצנזר כרגע מחוסר עניין לציבור.
נמאס לי כבר מהסיפור המשפחתי הזה.
החיים ככ יפים בלעדיו. או שלא.
יאללה. נעזוב זה
יש יאכטה.