הכל חדש ונוצץ

לכבוד חג הפסח שעבר עלינו לטובה קניתי לעצמי מתנה.

את זה. אותו.

זה חמוד שחבל על הזמן.

כשמפעילים אותו הוא משמיע צליל כזה של רובוט ומתחיל להסתובב בכל הבית.

לפעמים אני מוצאת את עצמי מדברת אליו: תלך לפה, אל תלך לשם, מה אתה עושה כאן, זוז ממני, עזוב את הרגל שלי. מה נטפלת אלי, מה אתה רוצה ממני? למה אתה לא מנקה את הסלון? ככה מנקים שטיח? עזוב את זה, זה לא בשבילך. נו, עזוב את זה. אל תאכל לי את העיתון. מה אכלת? אכלת כבר איזה שרוך? מטומטם אחד. תעזוב את הדיסק הזה. וכ' וכו'. זה נשמע הזוי אבל החתולים שלי לא הגיבו יותר בחכמה. אני אומרת לחתול תעזוב לי את הרגל הוא עוזב? אני אומרת לחתול בוא לכאן הוא בא? אותו הדבר ועוד אומרים שחתולים הם חכמים. גם הוא חכם בדרכו שלו. הוא מזכיר לי את החיפושית פרת משה. או מושרלה כפי שנהוג לקרוא לה אצלינו. כזה אדום קטן חמוד ויעיל.

הכי חמוד מה קורה כשהוא מסיים את העבודה. כשהוא עובד הוא מנצנץ עם אורות כחולים וירוקים. כשהוא מסיים את השעה שלו הוא מחפש את נמל הבית. נדלק לו אור אדום במקום האורות האחרים, הוא מתחיל לשוטט בבית עד שהוא קולט את המטען שלו. כמו גור חתולים שמחפש את אמא שלו. מחפש מחפש בסוף קולט ואז כמו החתלתול הוא בא לאמא ומתחיל לינוק. לא חלב. חשמל. חבל שאני לא יודעת לערוך ולהעלות סרטים. שווה לראות את זה

השאלה אם הוא יעיל. נראה שכן. בגללו פיטרתי את העוזרת. הוא הרבה יותר זול ממנה. הוא גם לא זורק לי דברים, לא מתווכח אתי, לא נעלב, באמת מתנה נחמדה קניתי לעצמי.

השיר מדבר על וואליום. הרובו הזה יותר טוב מוואליום