בת מצווש לישראבלוג.
7.5 שנים אני פה.
זה המון זמן.
חג שמח אבל לי קצת עצוב
כי אני עדיין לא מרגישה שייכת
הבלוג שלי לא הצליח להתרומם.
2 תגובות לפוסט, 4 תגובות לפוסט 0 תגובות לפוסט
ככ הרבה שנים ושום דבר
מידי פעם אני נתקפת התקפת פולניות
ואז נדרכים כמה אנשים
אוהבים אותך דפנה אל תלכי
אבל שוב 2 תגובות, 4 , 0 יותר ויותר פוסטים עם 0
אומרים לי שהתכנים קשים
אבל לא תמיד הם קשים.
אני ממש נעלבת כל פעם מחדש
זה כמו לדבר לקירות
כמו לטחון מים
אולי היום יהיה משהו אולי מחר
שום דבר
2 תגובות, 4, 0
אולי אלך מחר
כמה אפשר לסחוב ככה
ואני לא הולכת
אין לי לאן
נסיתי, זה לא זה
כי אין מקום כמו ישראבלוג
אין מקום בו אני יכולה כך להתבטא
נכון שחוסר תגובה מגביל את הרצון שלי לשתף כל מיני דברים
נכון שזה פוגע
כאילו היום אכתוב על 'זה'
אבל לא שומעים ולא מקשיבים אז בשביל מה.
אז לא
אז אכתוב בשביל עצמי, זה חשוב לא פחות
אציג את הבעיות, אסיק את המסקנות
כבר הגעתי להרבה תובנות
כבר שאלתי הרבה שאלות וקבלתי תשובות
לא מהתגובות. מעצמי.
טוב אז לא מגיבים
לא צריך
אולי מחר
אולי לא
אני אוהבת את ישראבלוג
ישראבלוג לא אוהב אותי.
אז מזל טוב ישראבלוג
ממי שכמעט לא קיימת