הבוקר עולה על היום האחרון שהחייזר בבית. מחר הוא לא יהיה כאן יותר. כרגע הוא ישן במיטה שלו כאילו גם מחר הוא יישן פה וגם מחרתיים. קשה להפנים את זה.
אתמול הוא נפרד מהחברים שלו במסיבה שהוא ערך בבית של הדודה בגרמניה. אני צריכה לבדוק אם היא נקיה כי אני צריכה להשכיר אותה.
מן תחושת דז'ה וו עולה בי. אני נזכרת איך אני נסעתי לאמריקה. כמה זה היה בלתי נתפס שמחר לא אהיה כאן יותר, וכמה זה היה בלתי נתפס שכבר הייתי שם ולא פה.
שלשום הוא נפרד מחבריו לעבודה באיזה פאב. ככ מזכיר לי את מסיבות הפרידה שלי. 3 מסיבות היו לי. האחת בביתו של הבוס של בעלי עם חבריו לעבודה, יותר נכון על גג ביתו. הוא עשה שם בר בי קיו. הוא עשה שם עוף על האש וזה היה אחד הדברים הטעימים ביותר שטעמתי מעודי. השניה היתה בביתי, פרידה מכל החברים, חבריו של בעלי מחיפה, חברי ממכון וייצמן ומהסביבה והשכנים, מסיבה מאוד מוצלחת זו היתה עם המון אוכל וריקודים. בשלישית נפרדתי מחברי בחוג לריקודי עמים. הבעל היה כבר באמריקה...
זוכרת שגם נפרדתי מחוף הים בחיפה ומאלה ששורצים שם, וגם מהמכונית שלי.... וכך עכשיו הבן שלי עושה... אחרי 26 שנה
סוסון מקבל את זה מאוד קשה. נראה כאילו העולם חרב עליו. אני מקווה שהוא לא יעשה צרות. כרגע הוא יצא מהבית. הוא לא הולך לעשות לנו חיים קלים. מי יודע בעצם.
כמו כל יום שאינו עובד החייזר קם בצהרים מנגב את שרעפי השינה. מחר הוא יקום במקום אחר . אנחנו נלך למסעדה כמו כל שבת . כמעט שיגרה וזה מעיק. קצת אקשן, קצת תכונה. לא יכול להיות ככ שגרתי כאילו לא קורה כלום ולא הולך לקרות כלום. לפחות מסעדה לא שגרתית. הנמל 24. עוד קצת אריזות. הוא יעבור 3 איזורי אקלים. קור מקפיא, חום אימים ונוח. צריך להצטייד בשביל כולם. יראה עולם. כיף לו. לנו קצת פחות. עוברים ליד הנמל. רואים את האוניה הגדולה. עד עכשיו הוא עבד עם האוניות האלה. עצוב לי שהוא כבר לא שם.
השמש שוקעת על היום האחרון שבבית. השמים כבר אדומים. הערב יורד מחר הוא כבר לא יראה את השקיעה על הים התיכון. הוא יראה שקיעות אחרות וזריחות אחרות במקומות אחרים. אני אראה אותן כאן. בלעדיו. אחרי הכל הוא הולך אני נשארת מאחור. מזכיר לי שאני הלכתי והשארתי אותם מאחור. עוד מעט גם לי זה יקרה. מעניין מה הם הרגישו אז ומה אני הולכת להרגיש. הכל שקט ככ שונה מהיום האחרון שלי בארץ . קצת כביסות, קצת גיהוצים, קשה להאמין שזה קורה, עוד מעט הוא הולך למסיבת יומולדת של ידידה ממש לא להאמין
לילה יורד. הכל כבר ארוז ומוכן. עוד מעט נצא לנתבג עוד מעט נפרד להרבה זמן. הגוזל שלי עף מהקן. עוד מעט...