לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 72





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2013

כמו בסרט


צועדים אנו בבית העלמין של עירנו, שואלים את עצמנו לאיזה סרט נכנסנו. מצבות הבטון לצידנו וצעדינו מרשרשים על האבנים והעפר. אני שומעת כאילו את רשרוש עלי השלכת. כן הנה זה הנה הקבר של סבא ר׳ . הוא הצטרף לאשתו. סבא ר׳ נולד 21.12.1921 נפטר 15.5.2013. בן 91 היה במותו יהי זכרו ברוך. אמן ואמן. ואנחנו בכלל לא ידענו שהוא מת. סוסון ניסה לברך אותו לחגים ושמע את ההודעה המספר שחייגת איננו מחובר. הוא ניסה לברר אצל הדוד והדודה שבנס ציונה אך הם החליפו את מס׳ הטלפון שלהם. הוא ברר בבזק אמרו שהקו נותק במאי. 

יצאנו לברר מה קרה לסבא ר׳ לאן הוא נעלם. חששנו לחייו. הגענו אל ביתו, שכנה הציצה ושאלה, כן מה אתם רוצים? מי גר כאן? שאלתי. גר פה אדם מבוגר - היא ענתה. ומה איתו הוא בסדר? הוא חי? מי אתם? - שאלה. הוא סבא שלי - אמר סוסון. אה, אתה הנכד של הבן שנמצא באמריקה? כן, ואני הייתי אשתו פעם. מאיפה אתם? מהסביבה. הוא מת לפני כמה חודשים - היא אמרה. מתי? שאלתי. אנחנו לא ידענו מכלום. - אני לא יודעת - היא אמרה - לפני כמה חודשים. סוסון התקרב לבית, פתח את השער הציץ בחלון. ומי גר כאן עכשיו? אנשים. הבנים השכירו את הבית. אז מתי הוא מת שאלתי שוב, ראינו אותו לאחרונה לא במיטבו. הוא היה צלול עד הסוף היא אמרה ואני עזרתי לו הרבה. 

בוא סוסון, אמרתי, בוא ניסע לבית הקברות שם נדע הכל. 

הגענו לבית הקברות שאלנו איפה נמצא סבא ר׳ אמרו לנו גוש חלקה והלכנו

הנה הנה סבא ר׳ הוא כאן. מתחת למצבת האבן הקרה. היתה לוויה ישבו שבעה ואנחנו לא ידענו כלום. סוסון ניצב ליד המצבה קפוא. אהבתי אותך סבא, הוא אמר, אהבתי אותך מאוד, סבא. ואכן סבא ר׳ היה הדמות החמה של המשפחה. הוא אהב אותנו ואנחנו אהבנו אותו. הוא אהב את סוסון, הוא אהב את החייזר, הוא אהב אותי. ואפילו לא סיפרו לנו שהוא מת. אני לא מבין למה לא סיפרו לי - אמר סוסון. אני נכד שלו. אני לא צריך לדעת שהוא מת? למה הדוד לא סיפר לי? מה יש לו נגדי? הרי לא עשיתי לו כלום. אתה זוכר שבמלחמת לבנון הוא לא בא לראות אותנו? - אמרתי. ככה הוא.  סוסון הניח אבן על קברו. גם אני. הוצאתי את הקדיש שנמצא בארנקי מאז מות אבי וקראתי ״יתגדל ויתקדש שמי רבא....״

נפרדנו מסבא לשלום, חזרנו לצעוד בין המצבות. הנה אלכס, האיש שניהל את חבורת הזמר הקודמת שלי. שם קרוב לסבא וסבתא של סוסון. כך נגמר הסיפור שלי ושל אלכס. גם בלוויה שלו לא הייתי. גם לא בשבעה וגם לא באזכרה. והשמש ליטפה את פנינו.....

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 8/11/2013 07:18   בקטגוריות הבעל, חבורת הזבל  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



115,628
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)