טוב, עד שיסגרו את ישרא ב.3.5.14 אני אמשיך במסע המשפחתי שלי, אני כמובן מקווה שלא יסגרו, ואני חושבת שכדאי שאדפיס את הסיפור הזה.
טוב, השנה היא שנת 2005 ואני כועסת על הטיול המשותף של אמי ואחותי בגרמניה. מחליטה להתנקם. כי ככה זה אצלי .שכר ועונש. השאלה אם הנקמה היא באמת נקמה. אני מחליטה לנסוע לקרמלין של תורכיה כנקמה בדיוק ביומולדת של אמא וכאשר יש גם איזו מתיחות עם חשיפת תא טרור בתורכיה. אמא מודאגת, מנגד גם הילדים של אחותי נוסעים עם אביהם לסיני. אמא עוד יותר מודאגת. מגיע לה.



היתה חופשה מופלאה. בלי קשר. האוכל היה נהדר, הכל כלול, הם עשו בולונז מבשר כבש , דבר כזה טעים אין, תוכניות הבידור שלהם היו נהדרות, בעיקר בסופש, על שפת הים בלילה, עם מופע של אקרובטיקה ימית, ריקודים במעגלים מקבילים, הפרחת בלונים עם זיקוקים . גם יצאנו לטיולים בסביבה במסגרת החבילה. זה כיף אבל זה לא נקמה
כשחזרנ חגגנו לאמא יומולדת. ככ הרבה צביעות היתה שם, להקיא. אבל זהו. זה מה היה