באתי לחגוג לאמא. אני לא יודעת למה באתי אבל באתי. קניתי לה מקרונים אצל שמו. מיקי שמו
היא בכלל לא זכרה שיש לה יומולדת...
לפני שבאתי הצטיידתי בכפפה מהבית. כן אני אחרי ניתוח והיא אחרי קלבסיאלה לא רוצה להסתבך.
הלכתי לחדר שלה היא לא היתה שם
הלכתי לחדר האוכל היא היתה שם. התיישבתי לידה, גם סוסון היה ודיבר על החיידק.
יש פה חיידק? שאלה גברת אחת בסמוך. ואני הבאתי לכאן תינוק
אין פה חיידק, היה פה חיידק והלך.
לפתע קוראת לי המנהלת: אמרתי לך לא להכנס לחדר האוכל עם כפפות
כפפות אוי לא שמתי לב, סליחה סליחה, שכחתי
ועכשיו אנשים שואלים על הכפפות ועל החיידק
אבל זו כפפה שלי וזה הניתוח שלי - ניסיתי להחלץ - אני פוחדת. עברתי הרבה עם היד הזאת.
הפחד שלך מוגזם - אמרה היא
טוב אני הולכת הביתה. רק אגיד שלום. ביי
מעניין איזה מהומה חוללתי שם בלי כוונה...
זה רק אומר שלא הייתי צריכה לבוא. מכל הסיבות בעולם.
