סוסון קיבל בפייסבוק הודעה מאבא שלו: אני בארץ בוא נפגש
הוא שאל אותי מה לעשות, לענות לו, לא לענות לו, לפגוש אותו לא לפגוש אותו
אני התלהבתי: כן כן כן תפגוש אותו, דבר איתו, אתה צריך אבא.
אלא שסוסון לא התלהב כלל
הוא זכר היטב איך אביו ניתק איתו את הקשר, אחרי שהזמין אותו לביקור בארהב וביטל. נכון שהביטול היה מוצדק אבל ככה מתנהגים? תספר שאשתך חלתה בסרטן, עברה ניתוח ולא יכולה לארח. היינו סולחים להם על כך אך במקום זה הוא אמר שיש לו אפנדיציט וניתק קשר. אף אמר שאני אשמה כי אני מסיתה את סוסון נגדו ונגד אשתו. נכון, לא האמנתי לו שיש לו אפנדיציט ולא ידענו מה הסיבה האמיתית לביטול הביקור. אילו הוא היה מספר היינו מתייחסים אליו באמפטיה.
סוסון זכר איך כמה פעמים אביו ביקר כאן ולא טרח להודיע או להפגש
הוא זוכר היטב איך הסבא מת ולא סיפרו לו על כך שום דבר. פשוט באנו לבדוק ומצאנו את הסבא בבית קברות.
סוסון זוכר. לא שוכח ולא סולח
ואילו אני ילדת כאפות, שוכחת, סולחת, מקווה שעכשיו יהיה טוב. שוכחת מה הוא עשה לי, איך הוא התנהג אלי כל פעם כשהיה בא לכאן. מה אני צריכה אותו בכלל, מה אני צריכה את הקשר בינו לבין סוסון. זה רק צרות. עד שהוא נעלם מחיינו והפסיק להזיק... עכשיו הוא חוזר. מי צריך אותו? מה אני לכל הרוחות צריכה אותו?
סוסון ענה לו: מה קרה שאתה רוצה להפגש אתי?
ככה זה לסוסון יש חוט שידרה. לי לא.
8.10.14 לא להיות כזאת אופטימית. הוא שוב שלח סמס לסוסון ואמר שהוא נמצא ברחובות עד סוף החודש. אני חוששת שבסוף סוסון ילך לפגוש אותו. מעניין איזה צרות הוא מכין לנו. הוא ואחותי דער זעלבע דרעק. אולי הם אפילו פועלים ביחד.