הכל חדש ונוצץ

צו קיום צוואה עוד לא הגיע.

הגיע לי משהו רשום. רציתי לרדת לדואר לקחת אך הסניף נסגר ושוב אני צריכה לכתת רגלי למרכז נשר והתורים שלא נדע, ובכלל לא בטוח שזה זה. 

זה נעשה כבר בלתי נסבל ואת רוב הזעם אני מפנה כלפי העורכת דין. כאן. לידה אני שפנה.

למה התעקשת להתנגד לצוואה, הרי אמרתי שאני לא רוצה להתנגד. רצית כסף? לקחת ממני 50,000 שח. בשביל מה? מה כבר עשית? כתבת התנגדות? זה שווה 50,000 שקל. טוב מוטב שנדייק. 25,000 שח לצו הרחקה ו25,000 שקל להתנגדות. בסהכ אין לי כלום. אפילו את צו קיום צוואה לא קיבלתי. את אומרת שאני יכולה לקבל את הצו מרשם הירושות, רשם הירושות אמר שאקבל אותו מבית המשפט, פניתי אליך שוב, אמרת שזה לא בא מבית המשפט ואני לא יודעת מאיפה זה יבוא. אפילו את זה את לא מסוגלת לעשות. ע' אמר שאת מסוגלת תמורת תשלום להתחבר עם הצד השני. אני מקווה שהוא טועה אבל גם את זה צריך לבחון. את מסוגלת לכל דבר. אפילו את בעלך נטלת ממנו את זכות החתימה. אז איך יצא שבצוואה ניתנת הדירה לי בחציה ובפועל היא לקחה את הכל? ואת עוד אומרת שזה חוקי. בדקת אם זה חוקי? את צריכה לבדוק את מסמכי ההעברה ובכל מקרה אסור היה שתרדמי בשמירה. את הרי מייצגת אותי ואני לא במיטבי. סהכ הסתבכתי איתך. לא מספיק יש לי את אחותי, שעד לאחרונה לא הוצאתי עליה גרוש, כרגע יש לי אותך ולצערי הרב לא קבלתי דבר תמורת הכסף שהשקעתי. נהפוך הוא. לו לא הייתי משקיעה הייתי מקבלת את הצוואה כמות שהיא, במאי הייתי יודעת כבר מה יש ומה אין, סניף הבנק היה עדיין פתוח (לא סניף הדואר) ואולי אחותי לא היתה מעבירה את הדירה על שמה כי דרושות כל מיני הצהרות ואולי זה לקח זמן. להשיג הצהרות מבן אדם מת קצת קשה. בקיצור את דפקת אותי חזק. ככה זה. לוקחים עורך דין זה באסה, לא לוקחים עורך דין זה גם כן באסה אבל לפחות זה לא עולה כסף.

טוב, שלחתי את הבן לדואר. מעניין מה הוא יביא לי

כלום. רק מחר. למות...

למחרת. שלחתי את הבן שוב לדואר. עדיין כלום. הסניף שלנו נפתח מחדש וכל הדואר הוחזר לשם. מחר הוא יהיה בסניף. לא להאמין.