הכל חדש ונוצץ

עבר שבוע מאז אירועי יום הסטודנט. נכנסתי לדיכאון בגלל שלא הלכתי. זה נורא טפשי אבל זה מה שקורה לי כאשר אני בוחרת לשבת בבית. אסור לי לעשות בחירה כזאת. הימים ארוכים ומשעממים עד מוות. אני חייבת למצוא לעצמי תעסוקה אחרת אמות. אני קמה בבוקר שואלת מה עושים היום עונה כלום ונכנסת לדיכאון. גם היום קמתי בבוקר מדוכאת, שאלתי מה אני עושה עניתי כלום... לא לא יכול להיות דבר כזה. אני חייבת לעשות משהו. כל יום. לשבת בבית זו לא אופציה. נכון, בעבר ישבתי בבית וזה היה בסדר אבל היום אני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו אחרת אשתגע. אז מה עושים, מה עושים. אה, היום... אלך לגרנד קניון. לא יודעת מה אעשה שם אבל אהיה שם. זהו. 

שיהיה ברור. אני לא יושבת בבית שבוע. אני רק חייבת לעשות משהו כל יום. אם יש יום אחד שאין לי מה לעשות זה פשוט אסון. אני חייבת כל יום לעשות משהו לא חשוב מה. אין לי הרבה חשק לעשות את זה אבל אני חייבת לעשות. היום הייתי בגראנד מחר לא יודעת איפה אהיה אך אני חייבת לצאת מהבית. כן יש פער רב בין הרצון שלי לעשות משהו שהוא שואף לאפס ובין הצורך לעשות משהו שהוא אקסטרים. ככה זה. ניגודים. כך אני מאז האירוע. לא מנסה להסביר את זה אך זה המצב.

כללית המצב לא ככ טוב. יש לי סחרחורת, אין שיווי משקל. גם העינים לא עובדות ככ טוב. קשה לי לזוז. זה המצב. העיקר עשיתי היום משהו. וגם אתמול וגם שלשום. אבל לא חשוב מה עשיתי חשוב מה אעשה מחר. נמצא כבר משהו.

העיקר הייתי היום בגראנד, הלכתי לאכול שם את המאכל הטעים הזה. סקלופיני בפטריות ויין אדום בתוספת פירה חלבי סלאט וקפה. אחכ עשיתי סיור, מצאתי את חנות nespresso התעניינתי, אולי אקנה. הקפה שלהם מדהים, ובסוף קניתי מצרכים הביתה. שלא אגיד שרק הלכתי להנות. אבל מותר לי. לא??