ברור שהשיחה עם שלומציון לא היתה כלכך סתמית. מערכת העיכול עובדת לאט אבל הדברים שהיא אמרה היו עוכרי שלווה. כרגיל.
אמרתי לך הזהרי - היא אמרה - אל תריבי עם אמא. עכשיו ברור מה היא עשתה רבת איתה אז היא נתנה את הכל לאחותך
- אבל בצוואה כתוב שהיא נותנת לי חצי
- אז מה אם כתוב היא נתנה את הכל לאחותך. את רבת איתה את לא עזרת לה אז זה מה שהיא עשתה. אחרי שרשמה את הצוואה. אחותך חכמה היא עבדה קשה מאוד על הרכוש של ההורים. היא עזרה להם וקבלה את הכל. בנוסף היא עשתה הכל שאת תצאי לא בסדר. תדעי לך שהכל רשום. היא עקבה אחריך. עשתה רישומים. היה לה גם מישהו. היא לא פעלה לבד.
- זה העניין. היא עשתה הכל כדי שאני אצא לא בסדר. היא העלילה עלי עלילות.
- אבל את צריכה להוכיח שאלה עלילות. תשמעי אני כבר ראיתי הכל. לא מפתיע אותי כלום. יש לך אולי בקייס את העלילות האלה. אם תצליחי להוכיח שהן עלילות. תדעי לך היא גם הסיתה נגדך את ההורים. גם את זה תצטרכי להוכיח. אז אולי יש לך סיכוי. את צריכה לאסוף הוכחות. לא לדבר סתם. היא עבדה שנים עליהם. אני יודעת שהם שיקרו לי כל הזמן. אני איתך. אולי גם האירוע המוחי הזה לטובתך. תגידי שהוא בגללה. אפילו אם זה לא.
האמת היא צדקה שלומציון. אני נזכרת בתיק עב הכרס שהיא הביאה עלי. הכל רשום. מאיפה שלומציון יודעת על התיק הזה. היא לא יודעת. יש לה רק תסריט והתסריט כל כך נכון עד אימה. היא עוקבת אחרי, אחותי. שמתי לב לכך. שום דבר לא נעלם ממנה גם אם זה לא נוגע לה. למשל האוטו של ההורים וכל הסיפור עם סוסון. אני תמימה לחשוב שהיא לא יודעת. היא יודעת הכל. אני לא יודעת כלום. ואם אני חושדת במשהו אין לי הוכחות. הכל דיבורים אצלי. ואצלה הכל ניירות. הכל אצלי בסימן שאלה. אצל אחותי התשובות. עבודה רבה לפני. אני מתעצלת או לא יכולה. היא עשתה קורס לסוכני נדלן. כדי לדעת איך לקחת לעצמה את הדירה. כן, היא עבדה קשה ועדיין עובדת. ואני חולמת. הגיע הזמן להפסיק לחלום.