המשפט מתקרב ויש לי הרגשה רעה בקשר אליו. לא מבינה על מה מדובר לא יודעת מה הולך שם בכלל. לא מבינה. יתכן שאני מבולבלת כפי שנשקף מהפוסט הקודם יתכן שהעורכת דין מבלבלת אותי.. היא אומרת יהיה בסדר מותק ואני מרגישה ששום דבר לא בסדר. רגע אחד אני מרגישה שהכל בהיר ומובן אבל מילה שלה הופכת את היוצרות.
בשבוע שעבר היא הגישה תביעה לביטול המתנה בקשר לדירה. לקחה עוד קצת כסף. אמרתי שלדעתי זה מיותר. יש צוואה שאומרת חד וחלק הכסף בחשבונות יחולק ל-2 וכן הדירה שהורי גרו בה כל החיים. ואם מבצעים צוואה אז היא מבוצעת בשלמותה. העורכת דין אמרה שזה לא ככה והשופטת תעיף אותי מכל המדרגות. בינתיים השופטת דחתה את התביעה הזאת. אז בעצם היא זרקה אותי מכל המדרגות ורע לי עם זה. אני מקווה שהיא יודעת מה היא עושה העוד ולא לוקחת סתם כסף.
במשפט הקודם זכיתי לאהדת השופטת. על זה בניתי. יש לי הרגשה שהעוד קלקלה את זה. אני באמת לא יודעת מה היא עושה. יכול להיות שזוהי שיטה שלה לבלבל את כל מי שנמצא בקרבתה. שרק השופטת לא תכעס עליה עכשיו כלומר עלי ותפסוק לרעתי. גם בעניין ההתנגדות היא פסקה לרעתי. שזה לא יהיה שידור חוזר.
המשפט כולו זה בלבלה אחת גדולה. זהו משפט הוכחות. בהוכחות כל צד מביא עדים ומסמכים. זה הצד הרציני של העסק. רק לפני יומיים נודע לי שזה הוכחות. הייתי צריכה לאסוף חומר, מבתי האבות מבתי החולים, להביא עדים חברות של אמא, מטפלות שלה שאמרו שאחותי רוצה למחוק אותי. היה זמן אך לא אמרו לי ולא נעשה דבר. אני מקסימום יכולה להביא את 2 הבנים שלי. היה גם צריך לבדוק מה קרה עם הדירה, איך היא עברה לאחותי אחרי מותה של אמא במסמכים. לא להניח הנחות. רע לי . כל העסק רע לי. מה שנותר לי זה לסמוך על העורכת דין ואני מה זה לא סומכת... בסך הכל יש פה צוואה, צו קיום צוואה ועזבון. זה היה צריך להגמר מזמן אך נמשך והולך בכלל במסלול אחר לגמרי... אני מקווה שאני טועה ויהיה בסדר.
לפסטיבל הסרטים הלכו סוסון ואביו ופגשו שם את אחותי. היא אמרה כזה אהלן בחביבות. אני לא הייתי שם. רע לי מכל זה