היה לי אתמול משפט ואני צריכה להתאושש מזה.
סהכ הלך לי לא רע. ובכל זאת ההרגשה היא לא משהו. והשאלה למה.
טוב מאיפה נתחיל. מההתחלה.
אז התכנסנו בבית המשפט והעורך דין שלה בקש שאני אחקר ראשונה. הבקשה נדחתה.
היא נחקרה ראשונה עי העורכת דין שלי על הצוואה. החקירה היתה מעולה. אחותי היתה מלאת סתירות ומידי פעם זכתה להערות עי השופטת מחוץ לפרוטוקול. אני נחקרתי שניה לרוב לא עניתי על השאלות אלא אמרתי שאחותי נשלה אותי מהירושה. העורך דין שלה שאל אם אני עומדת על כך שהצוואה תתקיים אמרתי נחרצות כן וזה הכל. השופטת אמרה שהכל שלי והדרישה שלי לקיים את הצוואה לגיטימית
בסופו של דבר קבלתי את הזכות להוציא את מחצית הכספים שאמא השאירה בחשבונות ללא התחשבות אם היא שותפה שם. אם אחותי לא תתן להוציא את הכסף תהיה עליה תביעה מחודשת ובזיון בית משפט. העורך דין שלה אמר מה עם סעיף 9 השופטת ענתה התביעה נדחתה.
לכאורה הכל לטובתי. אז למה אני לא מרוצה?
ראשית זה לא נגמר. השופטת לא קבעה נחרצות לתת לי חצי דירה אלא לבדוק איך הדירה עברה אל אחותי אחרי מותה של אמא.
שנית אמנם היא נתנה הוראה להוציא את החשבונות אבל תוך כדי כך הסתבר לי כמה ארוכות ידיה של אחותי בתוך החשבונות והעניינים של אמא גם באופן לא חוקי. איך שלא יהיה יש לי עכשיו הרבה עבודה. צריכה לרוץ לבנקים שוב, בתקוה שהפעם הם ישחררו את הכסף ללא נוכחותה של אחותי ולמעשה התביעה מתחילה כאן. אני אצטרך לאסוף הוכחות, למעשה את כל הנתונים של הבלוג הזה.
ועכשיו החורף נכנס. אתמול היה קריר היום כבר קר. לא מתפקדת בכלל בתנאים האלה