הכל חדש ונוצץ

השופטת שלחה אותנו להוציא את הכסף ביחד ביום שלישי בשעה 10:00

יום לפני שהפגישה נקבעה שלח העוד שלה בקשה שאומרת שהנכסים של אמא בבנק הם הנכסים היחידים שלה.

זה היה קטש מטורף. העוד שלי בקשה ממני לחתום על הבקשה. סרבתי. בסוף חתמתי על הבקשה תוך כדי כך שאני מוחקת את הסעיף ומוסיפה שיש באחד החשבונות של אמא הלוואה שאחותי לקחה לצורך ענייניה האישיים.

לפגישה באתי בכל זאת כשאני יודעת כבר שהיא לא תבוא חרף איומים עליה בבזיון בית המשפט. היא אכן לא באה.

הלכתי לשתות קפה עם הבן שלווה אותי לפגישה. כשהגעתי הביתה קבלתי הודעה שאחותי היתה בבנק לפני חצי שעה. היא הופיעה ב11:18.

אז היא כן באה אבל באיחור לא קביל של שעה וחצי.

העוד הודיעה זאת לבית המשפט. המתנו להחלטה.

תוך כדי ההמתנה אמרתי: אולי נקבע מועד חדש ונגמור עם זה

אבל הגיעה החלטה בה אחותי נדרשת לנמק למה היא חושבת שלא מגיע לה קנס.

אני באמת לא מבינה מה הולך כאן פרט לכך שעובדים עלי.

הרי היה ידוע לשופטת ולעוד שאני יכולה להוציא את הכסף מהבנק רק אם אחותי נמצאת או שיש צו בית משפט שמותיר לי להוציא את הכסף לבד. אז כל הפעמים שהלכתי לבנק, היה ידוע מראש שמריצים אותי סתם ולא אקבל את הכסף. ההתקדמות היחידה שהיתה בנושא היא הפגישה. גם זה לא יצא אל הפועל. ועכשיו לא נקבעה פגישה נוספת אלא אחותי צריכה לנמק. העוד השמיעה צהלות גיל מהחלטת  השופטת. ״היא תלך לכלא״ לא. אני לא רוצה שאחותי תלך לכלא. אני רוצה לגמור עם זה. היא לא תלך לכלא. אחרת השופטת היתה כבר שולחת אותה לשם. מה הקטע פה אני לא מבינה. רק שעובדים עלי. את זה אני מבינה היטב.