ראש השנה ראש השנה. לא טוב לי ראש השנה. בשנה שעברה היה טוב? יחסית כן. הלכנו לדן כרמל והיה שם אחלה אוכל. לא יודעת כמה זה עלה. השנה כאמור אין כלום. חבל שלא נסעתי לרודוס. אני מוטרפת. רצוי שארגע ואסתכל על מה שטוב או בסדר. כאמור אחגוג בבית ביום שישי עם סוסון. היה לי רעיון כמו שרבים לחגוג ביום חמישי עם הבן מרחובות. כתבתי לו ווטסאפ התשובה היתה זה בסדר מבחינתי אבל נראה מה האישה חושבת. היא עכשיו בעבודה נחכה שתחזור. חיכיתי חיכיתי בכיתי בכיתי בסוף התקשרתי. היא לא חזרה מהעבודה? היא חזרה אבל הלכה לעזור לאחות שלה. וכשהיא שם היא לא יכולה לענות? צריך לדבר על זה. טוב, אמרתי, אם אתה לא אומר כלום אז אני מכינה ביום שישי אוכל רק לשניים. לא אני יענה אני יענה. עד עכשיו הוא לא ענה.
הוא מעצבן ברמות. קודם כל הוא מזמין את עצמו. רק כדי שלא אלך לבית מלון. למה בכלל אני צריכה להענות לו? אני לא הזמנתי אותו בכלל. נתחיל מזה. הוא אמר שהוא בא אז יאללה סבבה. אבל יכולתי לומר לו לא לבוא. טוב זה מת. הלאה. אין מלון. על יום חמישי הוא לא עונה. לא צריך אכין אוכל ליום רגיל לא צריך לארח. לא צריך להשתגע. לא להתלבש יפה לא כלום. זהו.
ובכל זאת כן קרה. הוא לא עונה לא מתייחס גם ביומולדת שלי הוא אמור לצאת לנופש באילת לא בפעם הראשונה. סבבה. יחס גורר יחס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@