הכל חדש ונוצץ

סגר. עוד מעט אהפוך לפגר. מה עושים בסגר? כבר נגמרו לי הרעיונות. מה עשיתי בסגר הראשון שלא סבלתי במיוחד וקיבלתי אותו כשעשוע מאתגר? לא היה אז ישראבלוג ואפשר להזכר. אפילו לא שמתי לב שאין ישראבלוג. אני חושבת שלפני שנה עוד כתבתי משהו. לא בטוח. בטוח שכתבתי משהו בסוף 2019. זכור לי שכתבתי אז תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה אבל לא רציתי ש2019 תגמר. זו היתה אחת השנים היותר שמחות שלי ואמרתי שספק אם 2020 תהיה כה מאושרת. כולנו יודעים איך היתה 2020 אם כי לא בטוח שעבורי היא היתה ככ אומללה. היא התחילה טוב דווקא. אני זוכרת שהוא לקח אותי לרופא עיניים וחיכה שם שעות. ״בשבילך אני מוכן לחכות״ הוא אמר. גם לעצרת של ביבי הוא חכה בסבלנות. לקראת הכניסה לסגר הראשון נפרדנו בהרגשה טובה. במשך הסגר רשמנו מסרים חמודים הוא שלח כל יום קטעי מוזיקה בנגינתו וכשנגמר הסגר ונפגשנו שוב לא היה מאושר ממנו. פניו אמרו הכל. עוד לא ראיתי מימי מישהו שכל כך שמח לפגוש אותי ואז משהו השתבש. אין לי מושג מה. הוא אמר משהו כמו אין לנו לאן לשאוף הפסיק את המסרים וככה זה בחצי שנה האחרונה. לא לפה לא לשם. השבוע עוד נפגשנו אך הוא אמר שהנסיעות האלה קשות עליו. בטוח שנסיעות לא קשות עליו. אלי זה קשה. מה אני אגיד, חבל. 

אז עכשיו אנחנו בסגר. ספק אם נצא ממנו בשלום. אושר גדול לא יהיה כאן משני הצדדים. אבל החיים נמשכים ולא רק הוא קיים בהם. לפני שנתיים הוא לא היה בחיי וחייתי. אז עכשיו הוא לא יהיה בחיי. אולי. וצריך לחכות ליום שאחרי. איך שלא יהיה בשנת 2020 הוא היה איתי כל השנה. בשנת 2021 לא בטוח. 

אז מה עושים בסגר השלישי? שוכבים במיטה. נזכרים בכל מיני דברים טובים ורעים. הוא לא יהיה טוב כמו הסגר הראשון. הוא לא יהיה רע כמו הסגר השני. הוא בכל זאת בחורף ובחורף אני לא עושה הרבה בין כה וכה. זה גם לא חורף בניגוד לשנה שעברה. 8.1.2020 היה יום גשום במיוחד. נהריה היתה מוצפת. סוסון לא הלך לעבודה. הוא אז עבד. היום הוא מנסה את מזלו וזה לא הולך לו. זה מבלבל האין חורף הזה. לא לפה ולא לשם. כמו הוא. רק דבר אחד בטוח. ב13.1 נהיה בסגר וזה הדבר הכי טוב ומשמח בעולם