הכל חדש ונוצץ

היום מלאו 3 שנים לחברותנו. לא. לא מלאו. החברות מתה לפני חודש. חודש ויומיים. וכל מה שנעשה אחרי זה היה חסר טעם. כן נעשו גישושים. הם לא הובילו לכלום. נעשו גם דברים לא יפים משני הצדדים. אי אפשר לחזור. גם אם יעשו דברים לא יהיה בהם כלום. הוא אמר שיהיה אותו הדבר. הוא עמד בזה יומיים. עכשיו שקט. כמו פרפורי גסיסה אחרונים ועכשיו זה מת באמת. 

אז מה נעשה עכשיו? נספר על ההתחלה או על הסוף. או אולי על האמצע.  קראתי היום את התכתובת שלנו. כמה אהבנו. לא יאמן. אפילו רציתי לכתוב לו את זה. אבל אף פעם לא כתבתי לו את מה שאני רוצה. תמיד היה לי מן מחסום כזה. גם עכשיו. זה לא השתנה. אולי זה כן צריך להשתנות? לא זה כבר חסר טעם. 

כן אז לפני 3 שנים ישבנו בקפה שני. היתה לנו שיחת הכרות נחמדה. מן העמוקות שהיו לנו בכלל. הוא אמר שהוא עוסק קצת במיסטיקה. אני אמרתי שזה לא מדבר אלי. וכך נפרדנו מהוססים. לפני כמה ימים שוב ישבנו בשני. נפרדנו בחיבוק כאשר אני יודעת שזה החיבוק האחרון. אולי אפשר היה לעשות את זה אחרת... למה הוא לקח אותי לשיחה הזאת? מה יצא לו מזה? אולי הוא רצה לתקן את האגו הפגוע שלו. הרי נתתי לו גט. כך הוא אמר. והוא ידע שלא התכוונתי לזה... שיחה מטומטמת שלא הובילה לכלום...

דווקא כן התכוונתי לזה. הוא בגד בי אז הוא קיבל גט. אמרתי לו תתנצל. לא התנצל אז שלום.