טוב. נחזור לענייננו. זה לא מרפה. בשבוע שעבר הוא נשבר וחזר. נהיה כמו פעם. כך הבטחנו. אבל כנראה זה קשה. אתמול היתה חזרה. באתי. הוא שאל אותי איך היה. לא כל כך עניתי. יש לי בעיות עם החברה. איזה בעיות? אני לא יכולה לומר לך עכשיו. אז עכשיו הוא ברוגז. למה אתה ברוגז? אני לא חייבת להנות בחזרה. אני לא רוצה לשקר. זה בכלל לא קשור בך ואולי כן. לא נהניתי. לא נהניתי כי הצוות המוביל החליט לפצל את המקהלה. ואני לא אוהבת את הצוות המוביל. זה צוות של 6 איש שמחליט עבור כולנו. לא אוהבת את מה שהוא מחליט. הצוות המוביל הוא לא צוות נבחר. הוא צוות שבחר את עצמו ומחליט עבור כולם. ציפור קטנה לחשה לי שהם כבר לא מתחשבים בו. הוא לא יודע את מה שהיא לחשה לי. ואני מרגישה שהשתן עלה להם לראש. במקהלה השניה יש וועד שנבחר כל שנה וגם מתחלף. כאן הוועד לא נבחר גם לא מתחלף ואני לא אוהבת את זה.
גם את מי שלא בצוות אני לא אוהבת. בקיצור אני לא אוהבת אף אחד ואף אחד לא אוהב אותי. הרבה אנשים עזבו אחרי הטיול. זו מקהלה מורכבת מ3 מקהלות ורוב העוזבים הם ממקהלת האם שלי. נותרה רק ההיא שהוא התחיל איתה.
בנוסף אנחנו מדברים על עוד נסיעה לחול. אין מצב שאני נוסעת איתו עוד פעם לחול. לא אנחנו לא יכולים לחזור למה שהיה פעם. קרו דברים מאוד משמעותיים. אז מה יהיה?