ה25.9 מתקרב. הפעם החלטתי לא להגדיל ראש. גם אין לי ככ הרבה כסף ולעשות משהו צנוע. אבל לא עד כדי כך צנוע.
בדיוק ביום הזה אלעד עובר דירה. לא לפני לא אחרי. זה היה מחויב המציאות? לדעתי לא. יש 365 יום בשנה בכל יום אפשר לעבור. או שזה בכוונה או מחוסר תשומת לב. טרם הגבתי. זו גם לא השנה הראשונה שהוא עושה את זה. בעבר היה יוצא לחופשה בטענה שזה הזמן היחיד שיש לו. אני חסרת אונים. רציתי לחגוג עם הילדה. אמרתי שאסע הרכבת לעזריאלי ונפגש שם. גם זה לא הולך. אז מה עושים? אמרתי טוב. נחגוג ביום ראשון. בינתיים לא דברתי איתו שבועיים. הוא הזמין אותי לשבת שעברה ואפילו לא הגבתי. אייל לא רצה לבוא ואני לא בא לי לנסוע עם האוטו. אז גם אני לא בסדר. שלא אבוא בטענות. אז מה עושים היום? היום סוסון רוצה ללכת לבריכה. אז אפשר מחר. אני לא יכולה לפעול רק לפי הרצון של סוסון. גם לי יש רצונות. שילך עם אבא שלו שמצבו לא טוב. הוא הולך לבית אבות. גם ב25.9.
טוב. אני אביא עוגות למקהלה או משהו אחר או ב24.9 או שבוע אחרי. נראה לי שבוע אחרי כי ב24.9 אני עוד בת 70. אבל נבדוק. שבוע אחרי יוצא 1.10 וזה קרוב מידי לראש השנה.