הכל חדש ונוצץ

או. סוף סוף. ישראבלוג יותר לא עובד מאשר עובד וכל יום שונה מקודמו. עכשיו למשל סוסון נמצא בים ואני מודאגת כרגיל שהוא עדיין לא חוזר הביתה והיום יום שישי. היום היום הולדת העברי שלי. זה לא אירוע חשוב אבל לפעמים כדאי לנצלו. חיסלו את המנוול הזה סינוואר. אבל נזכיר שהחטופים עדיין לא חזרו תושבי הגליל והעוטף לא חזרו לבתיהם והכי גרוע שהחיזבאללה עדיין זורק טילים ומשבש לנו את כל החיים. אבל מה שרציתי לכתוב הוא על חג סוכות כמה אני בודדה. אין לי משפחה אין מה לעשות. הנה נירה יש לה משפחה גדולה והיא חוגגת. גם הוא יש לו משפחה גדולה אבל הוא שייך לזמן עבר. רק לי אין משפחה וזה מבאס. טוב התגברנו על זה פחות או יותר. נסענו אתמול לפארק אוטופיה והיה נחמד. 

אז מה. נעשה סיכום לעוד יומולדת? שנה שעברה היה קונצרט ואני הייתי חולה. גם השנה אני חולה. אני עכשיו בבית אבל בית החולים מבלבלים לי במוח. לא מצאתם כלום תעזבו. בין כה וכה רוב הצרות שלי נגרמות על ידיכם. הכל בגלל התרופות. אז תעזבו אותי. אני לוקחת את המינימום שלא מזיק. זהו. עכשיו אני שמחה על סינוואר דואגת בגלל סוסון ואת הקיטורים על הבדידות נשאיר לפעם אחרת