הכל חדש ונוצץ

מכתב אליך 

היי. החלטנו לפטר את המנצח שלנו. האמת זה היה מוצדק. כל הזמן השוויתי בינך ובינו ולא הבנתי למה הוא זכה לכזאת הערצה ואתה זכית ללעג.  שמתי לב שהוא לא נותן כניסות. אני צריכה לנחש מתי נכנסים וזה לא כל כך עולה בידי. אם היה קטע קשה ביצירה הוא לא ידע להתגבר עליו. רב הזמן הייתי מבולבלת ולא היה לי ברור אם זה סופרן ראשון סופרן שני אלט ראשון או אלט שני. הכל היה מבולבל. גם במקומות הישיבה זה לא היה ברור סופרן באמצע ליד טנור אלט בקצה ובהופעה אף אחד לא ידע איפה הוא עומד. גברים עמדו קדימה נשים נמוכות עמדו אחורה והאחריות עומדת לא רק עליו כי מקהלה של אנשים מבוגרים אמורה לדעת להסתדר לבד. אפילו אני שבדכ לא אומרת כלום אמרתי על זה משהו. אז עכשיו אין לי מקהלה. מאחר ויש לי יבלות על מיתרי הקול אולי אעיז ואפרד מהמקהלה לשלום. מה אני יכולה לעשות. אני לא כשירה. צריכה למצוא לעצמי עניין אחר בחיים. 

אני זוכרת איך ירדו עליך. זה היה כואב. לפחות אצלך המקהלה נשמעה טוב. לא ידעתי מה רוצים ממך

יש לי עוד מה לומר זה אישי אז אולי בפעם אחרת