הכל חדש ונוצץ

אמא יקרה לי

כן, ראש 2  זו אמי היקרה שלמעשה את הבלוג הזה רציתי להקדיש לה. הראש הזה נושך כמו ראש 1 ואולי יותר חזק. אולי יותר כואב...אחרי שראש 1 סגרה לי את הבלוג ואסרה עלי לפרסם (עאלק אסרה, כבר 3 חודשים אני מפרסמת) חשבתי לספר את הסיפור מהנקודה שלה ותאמינו לי אני לא יודעת מאיזה כיוון זה נשמע יותר גרוע.

ביני ובין אימי אפפעם לא שררה אידיליה. עוד מהבטן. היתה לה בטן קטנה בהריון. אמרו לה שיש לה בן ומרוב אושר היא קנתה את הכל כחול. אבל למורת רוחה יצאה לה בת. וזה הדבר הראשון שאני אשמה בו. היא היתה צריכה להחליף את הכל לוורוד. נסיתי לרצות אותה על כך ושחקתי במשאיות במקום בבובות. בכלל לא קנו לי בובות. וגם דברתי לפעמים בלשון זכר.

הדבר השני שהיא מאשימה אותי ועד היום היא מדברת על זה הוא שהייתי קטנה והראש שלי נפל...כמו לכל תינוק למעשה אבל בשבילה זו תופעה מוזרה.

החטא השלישי שלי הוא שבכיתי. בכיתי המון בכיתי כל הזמן בכיתי בלילות ובאותה נשימה היא גם אומרת שלא היה לה חלב אבל היא לא רצתה לתת לי חלב מבקבוק כדי שלא יגידו שהיא אמא לא טובה.

עד היום היא לא שוכחת לי את זה וכדי לספר לכולם כמה אני רעה היא מספרת את זה בלי להתבייש. תמיד היא מתלוננת עלי. עד היום.