מי שהציע לזקנה להביא את החברים שלה לבר מצווה היתה לא אחרת מאשר אני.
חשבתי למה לא? יש לה הרבה חברים, לי אין ככ הרבה, או שאני חושבת שאין לי, בבר מצווה של סוסון הם היו והביאו מתנות יפות קרי צ'קים שמנים, ובכלל הם התנהגו יפה, רקדו יפה, עשו שמח ואני בכלל התנגדתי אז שהם יבואו בהמוניהם....אך למה שלא יבואו גם הפעם? כולנו נצא מכך נשכרים, אמא לא תשב לה בודדה, הם ינפחו את הבר מצווה וכמובן יביאו צ'קים.
אלא שלא ידעתי למה אני נכנסת.
אמא שכחה לגמרי שזה בר מצווה כמתואר בפוסט הנ"ל ושגעה לי את השכל עם הזקנים שלה...
והנה נזכרתי...אצל אחותי הם לא היו.
אצל הבנגדול היו רק קומץ חברות של הזקנה. רק אלה שאחותי הכירה מהילדות.
אצל הבן קטן לא היתה אף חברה של אמא. היא הסתובבה שם כמו נאד. לא היה לה עם מי לדבר ממש רחמתי עליה...כך מתייחסת הבת הזאת אחרי שאמא שלה משקיעה בה ככ הרבה? אצלי זה יהיה אחרת חשבתי לעצמי . אני אתן לה גוד טיים....
איך בכ"ז אמא חגגה את הבר מצווה של בנקטן עם החברות שלה? הרי היא לא תוותר עליהן ובצדק. גם הן הזמינו אותה לאירועים של הנכדים שלהן בצורה הרבה יותר מכובדת.
היא הזמינה אותן אליה הביתה , עבדה קשה, הכינה להם ארוחה משובחת ומושקעת. אבל הם..הם אמרו עליה שהיא קמצנית....
אני לא הייתי שם. אחותי ובנה כן היו שם? אין לי מושג.
היא אוהבת את מי שדופק לה את הצורה....זוהי אמא...
יום שלם. יום שלם אני מחכה שתגיבו. מה קורה?
אין לי ברירה אלא לצרף את זה