אני מנסה לעשות סולחה עם החורף.
אמנם זו לא העונה האהובה עלי אבל איך אומרים...בכל רע יש טוב (וגם להיפך)
ובכן. שבת שטופת שמש עלינו לכרמל. ההר הירוק תמיד....
פעם היה שדה ליד ביתי.
כל חורף היינו יוצאים לקטוף פרחים עוד לפני שהחברה להגנת הטבע אסרה.
רק התחיל לרדת גשם וכבר הלכנו לחפש
פעמוני גשם.
סיתווניות
נ ר ק י ס י ם
ר ק פ ו ת
כ ל נ י ו ת
נוריות
דבורניות איריסים וסייפנים
עכשיו דבר אין להכיר
על השדה יושבת עיר
פעם היו שם פרחים
העיקר שאמרו: כאן אסור לקטוף
כשגדלנו הלכנו לחפש פטריות. בשדה אחר
גם על השדה הזה יושבת עיר. רמות יצחק.
אז מה נותר לנו?
לעלות למקומות שהכריזו עליהם שמורת טבע וזאת עשינו בשבת.
מסעדה דרוזית מצויינת, חורשת הארבעים, כן שמורת טבע רק שיש שם חפירות ארכיאולוגיות 
אבל יש שם גם פרחים. מצאנו רק פעמוני גשם (בן חצב מצוי - בן חצב סתווי - סיתווני whatever , כולם שמות של אותו פרח נחמד אך לא מרשים במיוחד) וסיתווניות.
מקווה שבפעם הבאה נמצא את המלך. מלך הפרחים - הנרקיס עם יופיו המרהיב וריחו המשכר.
פעמוני גשם 
היום נסעתי לתלאביב ברכבת. שוב יום שטוף שמש היה לנו, שמש מלטפת...
והרכבת עוברת מן ההר הירוק כל ימות השנה דרך ים ושדות ירוקים אל עבר בריכות המים של עתלית ומעגן מיכאל ומעל הבריכות עטות ציפורים, חסידות, שחפים, אנפות,ועל פני המים שטות להן אגמיות, ברכיות....ומן הבריכות עוברת הרכבת דרך פרדסים עמוסי פרי בצבעים כתום וצהוב, כאשר הצבע השולט הוא ירוק....ואני נזכרת בחורף המדכא של מזרח ארהב עם העצים השדופים העורבים השחורים והקור העז...כאן יותר נחמד.
טוב לצאת קצת מהבית ולצאת מהבעסה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@
