הכל חדש ונוצץ

מידי יום חמישי אמא מזמינה אליה את סוסון. רק את סוסון.

גם השבוע היא הזמינה אותו. הוא לא ממש היה מת לבוא. היה צריך ללמוד משהו שלחתי אותו לשם כדי לשמור על שקט תעשייתי.

הוא שכח שם את התיק שלו. עם ארנק, כסף מסמכים.

בבוקר הוא בקש שסבא יביא לו את התיק.

- קוס אמק - הוא אמר כשסיים את השיחה

- מה קרה סוסון?

- סבא צעק עלי

- מה הוא אמר?

- תתביש לך לבקש דבר כזה מבנאדם בן 80

- הופה, סבתא כבר אמרה לו משהו. הרי אם היא שולחת אותו לכאן הוא בא. לכל מקום הוא נוסע אם היא שולחת אותו. מה הקטע שלה?

- לא יודע.

התחלתי לחשוב. אני ומחשבותי. פתאום הוא בן 80, קשה לו, הרי הוא כל הזמן נוסע ועובד בשירות הוד מלכותה. מה הקטע שלה עכשיו? האם היא הרגישה שאני יותר מידי בסדר וזה הורס לה את הקונספציה? האם היא הרגישה שהיא נתנה יותר מידי ועכשיו צריך לסבול ממנה? כולה תיק. למה לצעוק? אי אפשר לומר בפשטות מצטער לא יכול? אמנם הזקן הוא שצעק אבל זה הראש שלה. לדעתי.

כעבור שעתיים טלפון הזקנה על הקו: מה עם סוסון. הוא לא בא לקחת את התיק?

- מה את רוצה ממני

- טוב תני לי את סוסון

שוב היא צעקה עליו.

- מה היא אמרה עכשיו?

- תתביש לך איך אתה מתנהג, בנאדם בן 80

- מה היא רוצה? כבר לא ביקשו ממנה שום דבר. מה היא צועקת כולה תיק. מה בוער לה

אחהצ נסעתי לקחת את התיק. נחשו מי היתה שם.....

עוד מעט אני אצרח.