הכל חדש ונוצץ

פר חיכיתי לשעה הזאת. אני לא נוהגת לכתוב בשעות האלה. הראש קצת עייף ועוד לחשוב על כל השנה שעברה זה בכלל.... אבל מה לעשות עד שזה לא נגמר זה לא נגמר ואין טעם לסכם לפני שזה נגמר

ובכן היום הוא היום האחרון של 2007 יותר נכון הלילה האחרון כי מחר בלילה יהיה כבר 2008. אני מקווה שלא אהיה לבד בתפר בין 2 השנים. בשנה שעברה הייתי לבד וקוויתי שהשנה לא אהיה. אבל גם השנה אני לבד. אבל כיוון שהסילבסטר עוד לא הגיע יתכן שיהיו הפתעות. לא רוצה להיות לבד. רוצה נשיקה בלילה בחצות. רוצה להיות בפאב ולשתות ולרקוד. נזכרת באמריקה. אולי שם זו היתה הפעם האחרונה שחגגתי כדת וכדין עם ה-X שיחיה. אכלנו ארוחת ערב באיזו מסעדה, לקראת חצות כולם נעמדו ליד הטלוויזיה שם היה שידור מטיים סקוויר של הספירה לאחור. פעם ראשונה שנתקלתי בזה. אחכ היו ריקודים עד אור. מה שהרשים אותי זה שכל האמריקאיות באו באותה שמלה. מיני קצרצרה שחורה עם קרינולינות. רק אני באתי במשהו אחר. הבטחתי שבשנה הבאה אבוא גם כן ככה אך לא הצלחתי לקיים.....

היו ימים היו ימים. עכשיו אני רק מאחלת לעצמי נשיקת חצות בפאב עם... לא זה לא יקרה. אולי כן. ואם לא אסתפק במישהו וירטואלי.... גברברי הבלוגוספירה מוזמנים.

אז מה היה לנו ב- 2007 יותר נכון לי? כבר עשיתי סיכום אחד ביום הולדתי. אז עוד הייתי עם אלכס, היה לי שיעור איתו. היום הוא כבר פסה. שייך לעבר. שנת 2007 היתה ללא ספק שנתו של אלכס. משפחתי היקרה אומנם מוזכרת פה הרבה אך הפכה להיות משנית יחסית. וגם כשסיפרתי משהו עליה היו שם דברים במרומז על אלכס.

השנה החלה כאשר דגדג לי משהו בבטן בקשר אליו. קצת הפתעתי את עצמי בעניין שהרי הכרתי אותו הרבה זמן. לא רציתי שיקרה משהו. הוא נשוי ואני מכבדת אנשים נשואים. הוא גם היה ידוע כחציל מיובש, אבל הזכרתי זאת מספר פעמים. בבית הוא אדם שונה. יש שני אלכסים. אולי אפילו יותר. זה שבבית וזה שבחבורה. זה שבחבורה הוא טיפוס דוחה משעמם פטפטן ורברבן. לא הייתי שמה עליו גרוש. זה שבבית הוא אדם מגניב. מקבל יפה, מארח למופת, איש מצחיק עם חוש הומור שאפשר לדבר איתו על כל דבר. על פוליטיקה ומיסטיקה וסיפורים אישיים ומכוניות ובתי משפט ותנך וגם מוזיקה ורכילות.... לא מיד קלטתי את זה, אולי אף פעם לא קלטתי את זה ולא קיבלתי את זה. בחבורה הוא היה די מעליב. בבית הוא היה ג'נטלמן מושלם.

הדגדוגים עברו שידרוג דווקא אחרי תקרית מצערת ודווקא אחרי שהוא לקח את אורנית למופע שלו. באתי אליו לשיעור כרגיל, קצת אחרי שבישר לנו שאורנית 'התקבלה' למופע. הוא היה די נרגש מהעסק ולא מרוכז. הוא התחיל לספר על המופע הזה והרבה בשבחה של אורנית. היא מוכשרת כמו מתי כספי הוא אמר ובקושי קוראת תווים. מתי כספי בשבילו זה הטופ שבטופ. הקשבתי. הוא המשיך לדבר על הזמרת המפורסמת שהוא עובד איתה ואחר השמיע לי שירים שהוא כתב לה בביצועה. שירים שלא התפרסמו. אלה היו רגעים מאוד אינטימיים. התעלמתי מאורנית. עוד לא ראיתי בה גורם שלילי. התרכזתי רק במה שקרה בינינו. זו היתה תחילה של ידידות מופלאה. תחושה של אושר היתה אופפת אותי... משפחתי היקרה אומנם המשיכה להציק אך הייתי מסיטה את המחשבות לחדר של אלכס.... הוא היה מכבד אותי בקפה ועוגיות... היה מרעיף עלי מחמאות... כבר חשבתי שעומד לקרות משהו..... אבל לא קרה כלום מעבר לשיחות. וזה היה די מתסכל. אולי אני צריכה לעשות משהו... לא הוא נשוי. לא כדאי. זה רק צרות.... הרגשתי כאילו הוא הושיט לי יד להוציא אותי מהבוץ המשפחתי... אבל זה לא מספיק.... ואז הוא נסע לחתונה ההיא עם אורנית. וההמשך ידוע... הוא אומנם המשיך עם הקפה והמחמאות. אך במקום תחושה של אושר היתה בי תחושה של כאב. כאב שלא עובר. רק אחרי חודשיים אמרתי לו: לא יכולה יותר אני עוזבת. לא עזבתי אבל הפעם משהו נגמר אצלו. המשכתי לבוא אך הוא כעס. מעולם לא ראיתי אותו כועס ככה וכבר שאלתי את עצמי איפה אני לא בסדר. גם כאשר נרגע הוא כבר לא היה אותו איש. הוא הידק את קשריו עם אורנית למגינת לבי. הוא נתן לה יותר תפקידים ואותי הוא השפיל ליד כולם. בבית הוא המשיך להיות נחמד. לא ברור לי עד היום אם הוא הידק את קשריו עם אורנית באופן ספונטני או שזה נבע מתוך נקמה בי. לא התחבטתי בסוגיה הזאת יותר מדי. החלטתי לשים קץ לכל הסיפור הזה.

עכשיו אני במקום חדש,  כידוע, אך יש בי צער רב על כל זה.

שנת  2007 נסגרת ואני סוגרת את הדלת על אלכס. היא לא היתה שנה רעה. אלכס סיים את תפקידו ברמה המיסטית. הוא באמת משך אותי מהבצה הטובענית בה הייתי. הוא היה המלאך שבא להציל אותי ושמו האמיתי הוא כשם של מלאך. על כך מגיעה לו תודה. עכשיו אני יכולה להמשיך הלאה.

שנת 2008 תהיה טובה יותר.

בכל התחומים.