הכל חדש ונוצץ

זה יומיים רצוף אני סובלת ממיגרנה. וזו הפעם הראשונה שזה נמשך יומיים. בדרך כלל זה נמשך יום אחד. מיגרנה זה לא כאב ראש רגיל. לפעמים הראש אפילו לא כלכך כואב. לפעמים היד כואבת או היד נרדמת או הרגל, לא מרגישים חלק מהגוף, לפעמים זה מלווה בבחילה ובנצנוצים בעינים. לפעמים זהו כאב ראש בלתי נסבל. אצלי זה לרוב קשור עם מזג אויר או כאשר יש שינויים חדים במזג האויר. אם למשל היום קר ומחר יתחמם הראש שלי כבר יודע, אם מחר ירד גשם, גם את זה הראש שלי יודע. לרוב אני סובלת מכאבי ראש רגילים שלא מפריעים לי לתפקד. אקמול, אופטלגין, אדוויל וזה עובר. החודש הכי מועד לפורענות הוא מרץ. לרוב קפה שחור עם כדור נגד כאבים מחסלים את המיגרנה. ואחרי שהיא עוברת יש מן חולשה כזאת אבל כבר לא כואב שום דבר. הפעם אפילו זה לא עזר וזה די מדאיג אותי. הייתי צריכה ללמד היום וביטלתי את השיעור אני פשוט לא רואה את עצמי נכנסת לאוטו ונוהגת. מזל שאני יכולה לכתוב. אתמול גם את זה לא יכולתי.

התמונות (מהפוסט הקודם) המיגרנה והתגובות מזכירות לי משהו. לפני כמה שנים הייתי בטיול ברוקיס הקנאדיים. זו היתה הפעם השניה לי שם וזו באה כדי להשלים משהו שהחסרתי. את הקרחון ההוא. הפעם לא אפספס את זה אמרתי לעצמי. כן, בפעם הראשונה החלטתי משומה לא לעלות על הקרחון ואני פשוט לא מבינה איך החלטתי החלטה טפשית שכזו. חזרתי לרוקיס רק בשביל הקרחון. הוא לא היה משהו אבל הרוקיס בהחלט שווים מבט שני.

בפעם הראשונה הייתי רק עם בעלי, שהתגרשתי ממנו בינתיים. בפעם השניה הייתי רק עם הילדים. כל האחריות עלי. תחושות מוזרות עלו בי בפעם השניה במקום זה. כבר אז הבנתי שהנישואים שלנו הסתיימו, בפעם הראשונה והתחושות של סוף הנישואין חזרו אלי.

כשסיימנו את המסלול הלכנו לישון בעיירה באנף. יום עמוס ביותר חיכה לנו למחרת. הייתי אמורה לקנות תיק חדש במקום זה שנקרע בטיסה, היינו אמורים לעזוב את הרוקיס לנסוע לקלגרי ומשם לטוס לאורלנדו. מזג האויר היה צלול ויפהפה. מבחינתי זה מועד לפורענות

בבוקר המחרת קמתי עם מיגרנה איומה. שלא מן העולם הזה. כאב ראש מטריף, נצנוצים בעינים, איך לכל הרוחות אני מגיעה לפלורידה? ואיך אני עושה את כל מה שצריך לעשות לפני זה? לקנות תיק, לנהוג עד קלגרי שזה בערך כמו חיפה תא אין מצב שאני עושה את זה...

ביקשתי מסוסון שיביא לי קפה מהלובי ולקחתי כל כדור שהיה ברשותי. אט אט עברה המיגרנה, הספקתי לקנות את התיק הזה, אפילו לנסוע לאיזה אגם ולפספס את השייט, לנסוע לקלגרי לטוס לאורלנדו ולמצוא שם מוטל. הרגשתי כל הזמן כאילו יש לי כנפיים.

יש לי בראש לנסוע לתאילנד אך כשאני נזכרת במיגרנה הזאת יוצא לי כל החשק.

טוב. עוד כמה תמונות לשבת.

למעלה הרוקיס הקנאדיים בקיץ

למטה תמונות של חורף מפלורידה במיוחד בשביל איריס