הכל חדש ונוצץ

אחת התגובות שמעצבנות אותי ביותר היא 'צאי מזה תמשיכי הלאה'. מידי פעם יש איזה בלוגר תורן שמגיב אלי בצורה כזאת ואני לגמרי מתחרפנת כשאני רואה את זה בדף התגובות.

ראשית איך הייתם מרגישים אם הייתם כותבים על משהו שמציק לכם, לפעמים הרבה שנים ומקבלים תגובה כזאת? אני יודעת יותר טוב מכולכם שצריך לצאת מזה. כל פוסט כזה שאני משחררת לציבור זה בשביל לצאת מזה. במקום שזה יהיה נחלתי הפרטית והמעיקה זה הופך להיות נחלת כולם. כל פוסט כזה עושה לי טוב גם אם כבר דובר על זה בעבר. יש על זה עיצות, יש תגובות תומכות או ענייניות.

'צאי מזה תמשיכי הלאה. זה אומר לי תפסיקי לבלבל במוח אני לא מקשיב/ה לך, תעזבי אותנו עם הקיטורים שלך, אני יודע/ת מה טוב בשבילך ואת לא מקשיבה. כן אני יודעת שצריך לצאת מזה. מוכנים להראות לי איך? לא כי אתם לא יודעים.

תמשיכי הלאה. כן אני יודעת שצריך להמשיך. אבל לאן? מה זה ההלאה הזה בדיוק? איפה זה? אני לא בת 20

אז חברה לפני שאתם מקלידים צאי מזה תמשיכי הלאה תחשבו פעמיים. זו התגובה האחרונה שאני רוצה לראות כאן. כלומר אני לא רוצה לראות אותה בכלל. אלא אם כן בא לכם להרגיז אותי וזה משהו אחר.

בהתחלה עוד הייתי מתנצלת כן, אני יוצאת מזה יצאתי מזה אצא מזה זה לא מה שאתם חושבים. אבל נמאס לי. אני שם אני תקועה שם ואשאר שם עוד הרבה שנים. גם אתם תקועים במשהו. גם לכם לא הכל מסתדר גם אתם לפעמים זקוקים לתמיכה או לחיבוק. לפעמים אני רואה את זה ישירות, לפעמים אני רואה את זה בין השורות. אחד תקוע בזוגיות מופלאה, אחד לא מסתדר עם הילדים שלו, אחד לא מסתדר בעבודה ומחליף עבודות כמו גרביים, אחד תקוע בעבודה מדהימה אחד תקוע בבית... אני מבינה שכל שרצונכם לומר הוא אנחנו לא יודעים מה לומר או איך לעזור. אז שווייג שתיל. צאו מזה.