שבת בבוקר.
טלפון
- דפנה יש לקטנה שלי היום יומולדת אנחנו חוגגים בפארק. תבואו
אויש, איזו מכה. שוב הימי הולדת האלה. אין לי חשק. אני לא באה. לא בא לי.
כעבור שעה שוב טלפון
הפעם מעבר לקו נשמע קול דקיק הכי מתוק בעולם
- דפנה יש לי היום יומולדת ואני מזמינה את הילדים שלך. אני רוצה שהם יבואו
בפני זה אי אפשר לעמוד.
באנו כולנו.
ביום זה נראה אחרת.
הפנים נראים מקורצפים, השיער לא עשוי, משהו עצוב קורה מתחת לפני השטח ואין לי מושג מהו. היא רוצה לנסוע לאח החייל שלא השתתף במסיבה ולהביא לו בגדים וממתקים. אין לה רכב כרגע, היא רוצה להזמין מונית, אני מציעה את שירותי הטובים. אני שמה את הילדה בבית עם המתנות, היא רוצה להמשיך לחגוג עם החברות שלה. אנחנו יורדים לבסיס עושים לו היי והולכים יחד למסעדה. מסעדת אבו יוסוף אם תשאלו
מסעדת אבו יוסוף היא מסעדה מזרחית
אנחנו מזמינים חומוס עם צנובר. החומוס שלהם מצויין
אני מזמינה לבבות, זה בא עם צ'יפס. בנאלי.
חשבון, די יקר, קפה והביתה
אני מביאה אותם הביתה
נחמד אומר סוסון
כן, נחמד...