הכל חדש ונוצץ

זהו. I'm back home ולהרבה זמן.

כמה קיטורים. אוףףף אני כל כך אוהבת לקטר

א. כביש הערבה - תגידו מה זה הדבר הזה? איפה אנחנו חיים? חשבתי שאנחנו במדינה מערבית במאה העשרים ואחת. אבל אחרי באר שבע זה נגמר. מרגע שיוצאים מבאר שבע אפשר לומר שאנחנו בחו"ל. או בדרך אבל נ.צ. מובהק של חו"ל היא הירידות לים המלח. או אם תרצו העליות חזרה ארצה. מאותו רגע המרגש שאנחנו באיזור שכוח אל... אפילו אלוהים שכח את המקום הזה. אבל באמת איזה מין כביש הוא כביש הערבה. מסלול אחד לכל כיוון, כמעט ואין שוליים ואם נתקעים אחרי משאית הלך עליך. או נוסעים אחריה במהירות 20 קמש או בחיאת ראבאק עושים איזה סלאלום קטן בתקווה שההוא ממול יתחשב. מה זה הדבר הזה? אפילו בירדן הפרימיטיבית יש כביש יותר טוב ותאמינו לי הייתי שם. בושה, בושה וכלימה. לפחות היתה רכבת לאילת בשביל כל המשאות האלה. גם זה אין. כביש הערבה הוא הדרך היבשתית היחידה לאילת. או בעצם יש מישהו שרוצה לנסוע דרך מצפה רמון. למה נדמה לי שכתבתי על זה פעם? טוב לא חשוב אבל באמת למה אין כביש יותר טוב? אין כסף? בחיאת.. יש ערכי טבע בראשיתיים? או אולי יש שם כל כך הרבה שדות מעובדים, שטחים פרטיים, או תוואי נוף שדורש יישור השטח. לא זה לא זה ולא זה. פשוט בושה וחרפה

ב. ברוכים הבאים לכאפר אל נשר. כן רבותי, כך זה כשאני באה הביתה, מוזיקה ערבית מקדמת אותי מאחת המרפסות. מאז מלחמת חכמי חלם הידועה נעלמו כל הרוסים מהרחוב שלי ואת הדירות השכורות ממלאים בני דודינו החביבים. ראבאק כולם הסתלקו מכאן. רק אני אשאר כאן לכבות את האור. עוד מעט ישימו על הגגות מיכלי מים שחורים בית הכנסת יהפוך למסגד עם כמה צריחים אור ירוק יאיר את הלילה והמואזין יקרא אללה הוא אכבר. לא צריך מלחמות. הם פשוט באים לגור במקום מי שברח למדינת תלאביב. באופן אירוני הרחוב שלי קרוי על שם אירגון צבאי ישראלי ידוע. אבל מהאירגון הזה נשאר רק שם. כמה כפרים כאלה ראיתי בדרך..... איפה איפה ארץ ישראל?

יאללה. חג שבועות שמח שיהיה לכם.